תפריט
שאל “משגיח” בישיבה את הרב אוירבך: מה צריך להיות העיקר בשיחת מוסר? “שהדברים יהיו למעשה”, ענה הרב.
תשובה
בצור ירום (פרק ז, עמ’ 109) : תשובה מאהבה יש לה כח להפוך גם את השלוש קליפות הטמאות למצב של כמי שלא חטא.
איך ידע האדם אם הוא הגיע לתשובה מאהבה או לא? ראשית כל צריך לדעת שגם הגיל של האדם קובע בזה, לפני גיל ששים לא מגיעים לזה, כי לוקח הרבה שנים עד שמסיימים ששים מסכתות. כל מי שלא סיים את הש”ס, לעולם לא יתנו לו משמים להגיע לתשובה מאהבה.
אומר רבינו נחמן שתואר פני אלקים מקבלים רק מידיעת הש”ס. ולכן ידיעת הש”ס היא חובה, כשאתה יודע ש”ס אתה יוצר ששים מלאכים, עליהם נאמר: “ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל, כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות” אותם המלאכים מגינים עליך, כל מסכת בוראת מלאך שמגין עליך, ובתיקוני הזוהר כתוב מאן דיליף מסכתא חדא ירית עלמא חדא, לכן זה חשוב מאוד.
לכן חייבים למסור את הנפש על זה, יום ולילה, לא לרחם על הגוף, הרחמנות הזאת היא פסולה. צריך ללמוד ולהתייגע ולבכות עד שזוכים להשיג. השעות יפות אל תוותר, אלא תלחם עד טיפת דמך האחרונה לדעת את הש”ס כולו, ובעזרת ה’ אתה תצליח, זה לא כל כך קשה, הרבה ניסו והצליחו.
ודבר שני, איך תדע אם הגעת לתשובה מאהבה? אומר חובת הלבבות, שאם משבחים אותך או כשמבזים אותך אתה מרגיש את אותה הרגשה, סימן שהגעת לזה, וזו נקראת מדת ‘הנשתוון’ , שהן ולא שווים, אנשים לא מגיעים בקלות למידה הזאת.
בצור ירום (פרק ח, עמ’ 142) : אומר הכלי יקר שבחיות הטמאות , הגמל הארנבת השפן והחזיר הם הטמאים ביותר, כיוון שחצי מהם טהור.. החלק הטוב שבהם הוא עושה את הרע, כי לסטרא אחרא לית לה מגרמא כלום.
מתוך ניסיון אני אומר שלפעמים יותר קל להחזיר בתשובה אדם שלא יודע מי זה השי”ת, ולא מקיים מצוות כלל, לא שבת ולא כיפור, ולעשות אותו בן תורה אמיתי, מאשר אדם שיש לו מסורת ודעות.
קדושה
בצור ירום ( פרק ב) : אסור ליהודי להתדרדר, כי כל המקודש מחבירו נופל למטה מחבירו. ככל שדרגת האדם קדושה יותר, והוא נופל מהרוחניות, הנזק שהוא יכול להביא, הוא הרבה יותר גדול מאדם רגיל.
לדוגמא ירבעם בן נבט היה האדם הקדוש ביותר מחכמי ישראל, כמ”ש בגמרא (סנהדרין קב.) שכל חכמי ישראל דומים לפניו כעשבי השדה. הוא גם היה מזרעו של יוסף שומר יסוד..לכן אדם צריך תמיד לזכור שירבעם היה אדם גדול מאוד, אבל הוא נתרסק עד היסוד, עד כדי כך שכתוב עליו שאין לו חלק לעולם הבא. מאדם שכל חכמי ישראל דומים לפניו כעשבי השדה נהפך להיות לא עלינו, הרחוק ביותר, גם לנצח נצחים. לכן יהודי שהוא שמתחיל להתדרדר מצבו לא טוב..ולכן יהודי צריך תמיד לזכור לא למעוד לא בשמירת עיניו ולא בדיבורי פיו.
היחס לנפש הבהמית
בצור ירום (פרק ו, ע”מ 44) : הכל נברא מהאלקות, גם החלק הלא טוב. אנחנו צריכים לזכור שה’ נתן לנו גוף ומדות רעות, כדי שיהיה לנו על מה לעבוד, לשבור את מה שלא טוב, או לחנך אותו לצד הטוב. כי אם היינו נבראים מתוקנים, בשביל מה באנו לכאן? התמודדות שלך – האם לספר לשון הרע או לא , האם לחסום את הפה, האם לומר אמת או לומר שקר, האם לאכול בקדושה .. זה בידך, בזה אתה קובע, מי שחושב שה’ קובע משהו בהנהגה של האדם, יש לו טעות באמונה. הקב”ה לא מתערב בהנהגת האדם.
צריך לדעת שהנפש הבהמית היא לא פראית, אלא היא צריכה ריסון כל יום מחדש, וזו הטעות של כולם. יש אנשים שמתענים תעניות רבות- אסור לעשות את זה, אסור לך לתקוף את הגוף שלך, אלא אתה צריך להוביל אותו לכיוון הנכון, תיתן לגוף את מה שמגיע לו, בין אם זה באכילה- רק תאכל לאט ובקדושה, בין אם זה בשתיה- רק תשתה בכמות הראויה, בין אם זה בשינה- רק שיהיה בזמן הנכון, בין אם זה באישות- יש בזה מצווה אבל שיהיה בקדושה, שיהיה בסדר נכון ובמחשבה זכה.
כללו של דבר, הגוף צריך להיות נשלט באופן מושלם ע”י הנפש האלקית. כי כאשר מאבדים שליטה ח”ו הצרות לא באות מיד אלא רק לאחר זמן, גודלים בנים לא אמון בם, ומתחילים להיות בבית כל מיני קשיים.
בצור ירום (פרק ו, עמ’ 55) : אם היינו יודעים להתדבק בביטול, הנפש הבהמית הייתה באה איתנו לכל מקום. מי שנותן כח לנפש הבהמית זה לא השי”ת, אלא אנחנו נותנים לה את הכח. אתה קובע איך לדבר, ואתה קובע איך לאכול, ומה לאכול, ואיפה, וכמה ומתי- בכל תחומי החיים זה עובד כך, ולכן אין מצב שאחד יציל את השני..
ענייני עולם הזה- הכל הבל ורעות רוח
בצור ירום (פרק ו עמ’ 58) : רוב ענייני העולם הזה הם רעים וקשים, העסקים, הפרנסה, ההנהגה, הרוב הם על הצד הרע. ככל שתחניף, ככל שתשקר, ככל שתהיה מנוול- כך תזכה יותר לגדולה. ככל שאתה יודע יותר טוב לרמוס אנשים- כך אתה מצליח יותר. וכבר ירמיה הנביא שאל את השאלה הזאת “מדוע דרך רשעים צלחה” אבל היא צלחה רק לעת עתה. אם ראית רשעים מצליחים, אל תתלהב, אומר דוד המלך “ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן ויעבור והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא” אני עדיין לא ראיתי אחד שעשה דברים רעים ויצא מזה חלק, רק שיש סבלנות בשמים, יש ארך אפים.. כל עסקי העולם הזה יש בהם שברון רוח, אפילו אם אדם מתעשר מאוד, בסוף הוא מקבל איזה משבר ואז הוא בועט בכל העושר שלו.
בצור ירום (פרק ו עמ’ 77): כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו – לכן אל תילחם בהם, ואל תצעק , אלא שב בשקט – יש מנהיג לבירה. אנשי סדום היו “רעים וחטאים לה’ מאוד” הקב”ה התנהג איתם בסבלנות, אומרת הגמ’ שחמשים ושתים שנה ה’ חיכה להם, עם סיום החמישים ושתיים שנה, הם קיבלו את המכה שלהם, ה’ המטיר עליהם גופרית ואש מן השמים והפך את כל אותם הערים. את מגדל בבל בנו במשך שלוש וחצי שנים, ה’ המתין להם בסבלנות, מיד לאחר מכן – “ויפץ ה’ אותם משם על פני על הארץ ויחדלו לבנות העיר..” דור המבול, ה’ חיכה להם, לא שנתיים ולא שלוש אלא מאה ועשרים שנה. לכן אם אתה רואה רשע מאריך ברשעו, ואתה רואה צדיק נפגע בצדקו – תשב בשקט, יש בעל הבית לבירה, יש מי שאמר והיה העולם, הכל חשוב כנגדו כגרגיר, ומי שישרוד יהיו אלו הנמוכים והצדיקים.
ענווה (הכנעה)
בצור ירום (פרק ו עמ’ 68) : אומר הראשית חכמה (שער הענוה פ”א אות א): שענווה פירושה הכנעה..
תורה של אדם שהוא בטל לה’ , אפילו פסוק אחד שלו, יכול להיות שווה ש”ס שלם ושו”ע שלם של אדם שהוא רשות בפני עצמו. כמו אם ישאלו אותך מה אתה מעדיף חצי ק”ג של בשר חלק, או עשר טון של בשר טרף, בוודאי שאתה תעדיף את החצי ק”ג של הבשר חלק, כי בשר טרף רק יכול להזיק לך.
הענין הוא כמו שכתוב במדרש (ויקרא רבה פרשה א אות ו) דעה קנית מה חסרת, דעה חסרת מה קנית, וידוע שדעה זה התחברות , כמ”ש “וידע אדם עוד את אשתו”, אם לא הצלחת להתחבר אל ה’ , אלא ניתקת את עצמך, וכעת אתה רשות בפני עצמך, אז מה קנית?
לכן אין לנו מה להתפלא על מה שכתוב (סנהדרין צז:) ראיתי בני עליה והם מועטים , כי התורה לא בנויה על מספרים ולא על כמויות, וכבר אמרו חז”ל (ברכות יז.) אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים.
לפרטים נוספים והתייעצות חינם השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם