מדיה

בצור ירום (חלק ו, עמ’ 57)- שקורא באיזה עיתון לא טוב, או שהוא מסתכל בדברים לא טובים, בזה הוא מלביש את הנפש האלקית בהרבה זימה, ואז כל מה שהוא יעבוד באותו יום יהיה שפוט תחת הסטרא אחרא, או מדבר דברים שלא היה צריך לדבר, או עושה כגון שהיצר הרע פיתה אותו להגיע לידי מעשה לא טוב בעניינים אלו או אחרים, של צניעות או אכילה שאינם על טהרת הקודש, והוא מסכים אתו הרי מחשבתו שבמוחו , ודיבורו שבפיו, וכח המעשיי שבידיו , ושאר איבריו, נקראים לבושי מאסבו- לבושים לא נקיים, לבושים צואים- כי ברגע שיש מחשבות לא נקיות או לב לא נקי- נשפכת הטומאה על הבגדים, ועולה מהם ריח הנבילה, כך אומר אליהו הנביא זכור לטוב, כיוון שכשאר הפנימיות של האדם אינה טהורה היא שופעת על הבגדים.

בצור ירום (חלק ו , עמ’ 82) – כל אחד ישמור על עצמו מכל מה שקשור לקליפות, סרטים, וידאו, עיתונים וכל מיני הודעות בפלאפון. כל מי שלא הוציא עדיין את הוידאו מהבית, את ה-די.וי.די, מי שעדיין מחזיק סרטים לא טובים שידע איך להפטר מהם, כי ראינו שכל הזימה הזאת באה מהשלוש קליפות הטמאות ( המדרגה התחתונה היא שלוש קליפות הטמאות ורעות לגמרי ואין בהם טוב כלל, ונקראו במרכבת יחזקאל – רוח סערה, וענן גדול ואש מתלקחת.. רוח סערה זה כעס..ענן גדול זה העצבות.. אש מתלקחת זה הבערת היצרים..]

כשמזמינים אותי לקבוע מזוזה, ואני רואה שיש בבית הזה סרטים לא טובים, אני אומר לו ‘אני לא יכול לקבוע לך מזוזה’ , הוא אומר לי ‘אבל קניתי את המזוזות במקום טוב’ , אני אומר לו ‘המזוזות שלך בסדר גמור, אבל לבית שלך יש דין של בית הכסא ולבית הכסא אסור לקבוע מזוזה, האם אתה יודע איזה סרטים הבן שלך רואה ! אני לא יכול לקטרג עליו, אבל אני לא אשים מזוזה במקום שיש טומאה. 

אנשים לא יודעים שהצרות שלהם באות מהבית שלהם, לא מבחוץ. הרבה פעמים המזוזות לא יכולות להגן על הבית, כי יש בו זימה, המזוזות לא יכולות להגין, כי בבית לא מתנהגים יפה. אסור שתהיה בבית שום הנהגה זולה, צריך שהבית יהיה קודש קדשים. כי לפי המקובלים אין עבירה שלא משאירה רושם, אדם שעובר עבירה באיזה חדר, החדר הזה יחזיק את הרושם של העבירה הרבה זמן. 

צריך להזהר שלא לפגום אפילו כחוט השערה, אסור שתכנס לבית שלנו שום תרבות זרה- וזהו כוחה של חנוכה, שאנו מדליקים בבית ומאירים את החוץ, אין לנו עסק עם החוץ, אלא האור יוצא הבית ומאיר את האפילה שבחוץ. 

אנחנו צריכים להזהר מאוד שמה שבחוץ לא יכנס אלינו, את החושך נגרש ע”י שנכניס קדושה לבית, אם אי אפשר בבת אחת, אפשר לעשות זאת בשלבים, כל שנה תתפטר ממשהו אחר. יום אחד אחרי עשר שנים, הבית שלך יהיה קדוש, הבנים שלך יגדלו בקדושה, גם הנכדים וגם הנינים יגדלו בקדושה, כי הקדושה עוברת הלאה – “לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זערך אמר ה’ מעתה ועד עולם”. אבל אם אתה תתנהג בצורה זולה, כמה שתגיד מוסר לבן שלך, הוא יזלזל בדבריך, כי מי שאין בו יראת שמים אין דבריו נשמים , אחר כך הוא ילך ויעשה מה שהוא רוצה. 

היסוד של התניא זה דוגמא אישית, לפעמים אתה לא צריך לדבר אפילו מילה אחת בבית, רק רואים אותך, מיד כולם נבהלים. אתה לא צריך להגיע למצב של לדבר אתם, אם אבא אמר משהו, בשבילם זה כמו שהם שמעו מהשי”ת. למצב הזה אפשר להגיע רק אחרי כמה שנים של עבודה עצמית ושל ענייני קדושה וצניעות בחדרי חדרים ושל קדושת הפה והעינים והאזנים. 

בצור ירום (חלק ח , עמ 158) – כל מה שעזר ליוסף הצדיק להגיע לכל המעלות שלו, היה מכח הראות, יוסף הצדיק השתדל במשך כל חייו שלא לפגום בעיניו. 

לפי חכמי האמת, כלל יהיה בידך, כל אדם יהיה אשר יהיה, בין אם הוא צדיק או לא, אם הוא מקפיד מאוד על שמירת הענינים, זה אדם שיקומו עליו שונאים מסוף העולם ועד סופו, אפילו בניו, אפילו אחיו, אפילו שכניו, אנשים שהוא לא היה מאמין עליהם. כיוון שאין דבר שמצער את הקליפה יותר מקדושת העינים, וכדי לרסק את האדם, היא מקימה עליו שונאים שהוא לא חלם שיהיו נגדו, אנשים שהיטיב אתם כל ימיו, וזה כדי להוריד אותו ממדרגתו, שלא ימשיך לשמור על העינים שלו.