בצור ירום (פרק ו, עמ’ 55) : לילד קטן אין הרבה שכל, אם ניתן לו לבחור בין שקית של גולות לבין יהלום בלי לחשוב הרבה הוא יבחר בשקית של הגולות, כי לפי השכל שלו הגולות יותר יקרות מהיהלומים. אם הוא היה לוקח את היהלום, הוא היה יכול לקנות את כל הגולות שיש במדינה, אבל הוא לא מבין בזה. 

דבר זה מצוי גם בגדולים, במקום לנצל את הזמן לדברי חכמה ועשיה, מה אדם עושה? משחק דומינו או שמסתכל במשחק כדורגל. האם הוא לא דומה לאותו ילד שמעדיף את הגולות במקום היהלומים ?

כמו כן אם אתה רואה אדם שמתרגז מחמת שלקחו לו איזה כיסא או שולחן וכדומה, הוא באמת ילד גדול עם שכל קטן, כי מי שמתרגז מענייני העולם הזה – הוא קטן, כי הקטן חושק ואוהב דברים קטנים פחותי הערך. יש ילדים שאוספים גוגואים, הם ניגשים למקרר ופותחים את כל המשמשים שיש שם כדי להוציא מהם את הגוגואים, לא אכפת להם שבכך הם מקלקלים את המשמשים, מה שחשוב להם כעת הוא שנוספו להם עוד כמה גוגואים לאוסף ואם מישהו יקח לו איזה גוגו אחד, הוא יקים עליו צעקות, הוא אפילו מסוגל לנשוך אותו..