בפרשת התוכחה כתוב שהסיבה לכל הקללות היא ‘תחת אשר לא עבדת את ה’ אלוהיך בשמחה ובטוב לבב, (דברים כח,מז) – הכוונה שכאשר עסקת בעבודת ה’ לא עשית זאת מתוך חשק ושמחה של מצווה, אלא מתוך עצבות. כי העבודה לפני ה’ ואם האדם עושה אותה מתוך עצבון הרי הוא דומה לעבד העובד את אדונו בפנים עצבות וזועפות ומראה בכך שעושה העבודה מתוך הכרח ואינו רוצה בה כלל.
“תועבת ה’ מחשבות רע וטהורים אמרי נועם” (משלי טו,כו)
הרב זמיר כהן (מפתחות לחיים ערך שמחה): המילה “בשמחה” המופיעה בפסוקים “עבדו את ה’ בשמחה”, “תחת אשר לא עבדת את ה’ אלוהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ועבדת את אויביך” מורכבת מאותן אותיות של המילה “מחשבה”. ללמדנו שהשמחה אינה תלויה במה שיש או אין לנו, אלא בצורת ההתייחסות המחשבתית לעובר עלינו. ובמילים אחרות: על ידי מחשבה נכונה בידינו להיות בשמחה. ועל כך אנחנו מצווים לגרום למחשבה להתבונן ולראות את מאורעות החיים באור נכון, ועל ידי כך תגיע השמחה מאליה לליבנו.
הראיה הנכונה כוללת שלושה מסלולי חשיבה שיש להפעילם ולהתבונן בהם בזמנים של קושי ומשבר:
- התמקדות מחשבתית בשפע הטוב שישנו כבר עכשיו – לערוך רשימת צרכים שיש לנו שישנם בני אדם שלא זכו לכך. למשל להתחיל מהדברים הבסיסים: מקום לגור בו, מיטה לישון עליה, רגלים ללכת בהם, ידיים, שני עיניים רואות וכן הלאה.. כמה עשירים ישנם אשר ישלמו מיליונים כדי להשיב לעצמם עין או לב או כבד בלתי תקינים? והוא שחי ויש לו אברי גוף רבים בריאים ושלמים, כמה מיליארדים יש לו? ואם נעמיק במחשבה עוד יותר אדם שזכה להתחתן ויש לו ילדים, דירה נאה, פרנסה טובה וכדומה כמה שמחה צריכה להיות לו הרי רבים לא זכו לכך..
- התבוננות בטוב העתיד לצאת ממה שכעת נראה רע– יחזק את עצמו בהתבוננות במקרים שקרו לו ולאחרים בעבר, אשר בתחילה היו נראים קשים ורעים ורק לאחר זמן התברר כמה טוב מתמשך יצא מהם. ויזכור תמיד שאדרבה, בעולם הטבע השחר מאיר תמיד לאחר לילה, והאור הגדול מגיע רק לאחר דקות של חושך שחור ביותר. סוד האושר בחיים זה להבין ולהפנים בתקופת החושך כי לא רק שהאור עוד בא יבוא, אלא דווקא בחושך טמון האור והקושי העכשווי הוא הסיבה לשפע הרב שיבוא אחריו אלא שהבורא בחכמתו ראה שלפני הבנייה החדשה והטובה יותר, יש לסלק ואפילו להרוס את הגורמים המזיקים והמפריעים לבנייה, אשר ניצבים עתה באתר הבניה העתידי. יש לזכור תמיד כי חוק טבע הוא בבריאה, שבריקבון הזרע שבאדמה טמונה הצמיחה הנפלאה של הגבעול הזקוף והנאה, אשר בו פי כמה וכמה זרעים מהזרע הישן שנרקב.
- הפנמת ההבנה שכל העולם החומרי, עם הסבל שבתוכו, אינו אלא בבחינת אשליה–
בצור ירום (פרק ט עמ’ 189): ברגע שהאדם שמח, השמחה מוחקת את כל העבר, שנאמר : “כי בשמחה תצאו” (ישעיה נה,יב) , על ידי מדת השמחה תצאו מכל העבר הלא טוב.
אם אדם ישמור בכל יכולתו את המחשבה שלו מדברים שליליים, תמיד הוא יהיה בשמחה. אדם שאינו שמח,זה מחמת שהשתלטה עליו הנפש הבהמית. מעולם לא ראינו חמור צוחק, כי בגלל הקשר הנפשי שלו לחומר, קשה לו מאוד להביע דבר רוחני. לכן הרבה אנשים, אפילו שהם לומדים תורה, קשה להם מאוד לחייך או לשמוח, כי תורתם קשורה לחומר, וכיוון שהחומר קובע להם, הם לא יכולים לשמוח, הואיל והשמחה היא ההפך החומר לגמרי. לכן הקב”ה שהוא רוחני בתכלית, נאמר בו: “עוז וחדווה במקומ” (דברי הימים א טז,כז) , “בואו לפניו ברננה” (תהילים ק,ב) ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה.
הרמב”ם (הלכות לולב פ”ח הט”ו) : השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שצוה בהן, עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר “תחת אשר לא עבדת את ה’ אלקיך בשמחה ובטוב לבב”.
בצור ירום (פרק א, עמ’ 145) : אומר הבעל שם טוב שעיקר העונשים שמקבלים בעולם הזה, כגון בעיות ויסורים עם הילדים, עם האשה, או בפרנסה שלפעמים מגיעים עד פת לחם, הכל בגלל העצבות. הוא בדק בשורש העבירות וראה שהעצבות היא שורש כל הפורענויות. לכן אם אדם לא מצליח בלימוד, ידע שזה בגלל שהוא עצוב, או אם הוא נכשל בחינוך הילדים, או בזוגיות שלו עם אשתו, ידע שהכל זה בגלל העצבות. על זה נאמר “תחת אשר לא עבדת את ה’ אלקיך בשמחה ובטוב לבב” (דברים כח,מז) עבדת, אבל לא בשמחה, על זה מגיעים כל התשעים ושמונה קללות שבפרשת כי תבוא, לכן מי שרוצה להתפטר מכל הקללות האלה, חייב להיות בשמחה תמיד. זה היסוד של תורת רבי נחמן, מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד.
ליקוטי מוהר”ן (תניינא תורה כד) : מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כחו. וכל החולאת הבאין על האדם, כולם באין רק מקלקול השמחה, וכו’. והכלל שצריך להתגבר מאוד בכל הכחות, להיות אך שמח תמיד. כי טבע האדם למשוך עצמו למרה שחורה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורים, על כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל, ואפילו במלי דשטותא. אף שגם לב נשבר הוא טוב מאוד, עם כל זה הוא רק באיזו שעה, וראוי לקבוע לו איזה שעה ביום לשבר לבו ולפרש שיחתנו לפניו יתברך, כמובא אצלנו, אבל כל היום כולו צריך להיות בשמחה.