תפריט
בצור ירום ( פרק ז עמ’ 89) מהאוכל שאנחנו אוכלים נוצר דם, ומהדם מקבלים חיות. לכן חשוב מאוד שהדם שיזרום בתוכנו יבוא ממקור טהור, מאוכל כשר, מאוכל מעושר, מאוכל נקי מתולעים, נקי מחשש גזל וכדומה, שאז האוכל עצמו יוצר דם טהור, כי הבא מן הטהור טהור.
צריך תמיד להשתדל ש’כל מעשיך יהיו לשם שמים’. אתה אוכל כדי שיהיה לך כח, ועם כח זה תוכל להתפלל וללמוד וללכת לעבוד, כי הרי אתה התחייבת לאשתך בכתובה לזון ולפרנס ולכלכל אותה, ולהשיג לה את מה שהיא צריכה..לכן גם העבודה שאתה עובד , בין אם זה במאפייה, או בבנין, או מחשבים , זה לשם שמים, שהרי אתה הולך לעמוד בהתחייבות שלך. נמצא שהכל תלוי בכוונה של האדם, אם כוונתו במעשה החולין לשם שמים, או שעושה כן כדי למלא תאותו.
עיקר השגת האדם תלויה ע”י כוונת האדם וזהירות בכל ברכות הנהנין, לפי שעל ידם מתבטל כח אותם הקליפות הנאחזות במאכלים החומריים ומתדבקים בהם באדם האוכל אותם. וע”י הברכות שעליהם, הנאמרות בכוונה, הוא מסיר מהם הקליפות ההם, ומזכך החומר שלו, ונעשה זך ומוכן לקבל קדושה.
בצור ירום (פרק ז עמ’ 107) – המדד האמיתי הוא , איך אדם לועס את האוכל, כמה זמן לוקח לו לאכול את האוכל , באיזו ענוה, וגם שלא חייב לגמור את הכל, זה לא מצוה, אין בזה משום בל תשחית, יש מי שיכול לאכול רק חתיכה אחת, ולא שלוש חתיכות. מה עם השנים האחרים? זה לא עניין שלך מה יעשו אתם, יתכן שמישהו אחר יאכל אותם, יתכן גם שהם יזרקו, האם אתה אחראי על בל תשחית? אתה צריך קודם כל לדאוג לעצמך.
בצור ירום (פרק ח עמ’ 146) : לפני שנים כשהתחילו העליות לארץ, היה מצב שהרבה ילדים עזבו את הדרך של התורה, אמר על זה האדמו”ר מסאטמאר הגה”ק רבי יואל טייטלבוים ע”ה שכל מה שהם הצליחו להרוס, זה בגלל המאכלות האסורות שהם האכילו את הילדים. הבבא סאלי אמר שהאדמו”ר מסאטמאר זה דוגמת הבעל שם טוב, וכל דבריו שקולים. פעם התגלו שמונים טון של בשר סוסים שחילקו לאנשים במעברות. כשאוכלים מאכלות אסורות נדמים לבהמה, לכן אנשים מתנהגים כמו סוסים, אכזריים מאוד, בועטים ורומסים.
בצור ירום (פרק ח עמ’ 151) : אדם לא צריך להתלהב מכל סעודה, צריך להזהר מאוד. בני תורה צריכים להזהר בזה ככל האפשר, אלא אם כן זה דיני נפשות, והוא יפגע ומדובר בחתן יתום, וכדומה, שאז צריך ממש להזהר שאף אחד לא יפגע, אבל סתם כך לשבת קבוע שלוש ארבע שעות כל ערב באולם אחר, על זה באמת צריך הרבה חיבוטין.
כדאי לאדם להרגיל את עצמו לאכול בקדושה, זה שווה את הכל, גם אם יעבירו לידך את כל סוגי הבשרים, אל תיגע בהם, בזה גם הדם שלך נהיה זך וצלול, וגם למטה בקבר אתה לא תסבול, כי מי שאוכל בקדושה, אף פעם לא יחבטו אותו, והוא סוד ‘צדיקים אין הרימה שולטת בהם’.
כל מאכל שאדם אוכל תיכף ומיד נעשה ממנו דם ובשר, ועם דם ובשר זה הוא עובד את ה’. לכן התורה הקדושה דאגה מאוד מאוד, שלפני שאדם מכניס אוכל לפיו, שיבדוק היטב שאוכל זה יהיה כשר וטהור.
בצור ירום (פרק ח עמ’ 155) : להקפיד לאכול בקדושה, כשאדם יושב לאכול שידע לפני מי הוא יושב, כמ”ש “וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'” (יחזקאל מא,כב), אתה יושב לפני ה’, ולכן צריך לאכול בהרבה קדושה, נטילת ידים לפני האכילה, מים אחרונים בסוף האכילה, ברכת המזון מתוך הסידור, ובעצם האכילה לא יכוון להנאת עצמו, אלא יכוין שיאכל וישתה כפי חיותו לעבוד את בוראו.
כל מי שלא נכשל במאכלות אסורות, או שנזהר מאוד בברכות הנהנין תחילה וסוף, הוא זוכה ששלשת הצינורות ישארו נקיים [ הווריד הראשי שמחבר את המוח ללב והקנה והוושט] . ומי ששלשת אלה נקיים אצלו, דהיינו שהמוח מקבל דם נקי מהלב, כי הוא נעשה אצלו מזוכך בתכלית הזיכוך, הוא אף פעם לא יכשל לא בהוראה ולא בהלכה.
בצור ירום (פרק ח עמ’ 163) : אוכל של יהודי זה אוכל מיוחד, כל אחד צריך לבדוק היטב את כשרות המאכלים שהוא מכניס לביתו, שלא יהיו תוצרת חוץ, ולא דברים שמכילים חלב נכרי וכדומה.
לפעמים נכנסים לאיזה מסעדה, יש על הקיר תעודת כשרות, אבל כשמסתכלים על האדם שלפנינו ניכר עליו שאין לו שום קשר לכשרות, כמו שמסופר על יהודי אחד שפתח מסעדה, הוא לא הקפיד על כשרות המאכלים, ולכן מעט מאוד נכנסו לאכול אצלו. מה עשה? הלך וקנה כמה תמונות של צדיקים ותלה אותם על הקיר. כל מי שעובר שואל אם האוכל כשר, בעל החנות מצביע על התמונות ואומר להם שיראו מי נמצא אצלו בחנות, אמר לו אחד ‘אם אתה היית תלוי על הקיר, והם היו מוכרים את הבשר הזה, הייתי אוכל בלי לשאול שאלות, אבל עכשיו שאתה המוכר והם רק תלויים על הקיר לראותם בלבד, מה התועלת שיש בכך?!
לפרטים נוספים והתייעצות חינם השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם