בצור ירום (פרק ז עמ’ 107)- גם כשאשתו של אדם טהורה והיא מותרת לו , אם הוא לא קידש את עצמו באותה שעה, אלא עשה זאת עם הרבה תאוה , ולא לשם שמים , עליו לדעת שהטיפות האלה, הגם שנכנסו למקום נכון, נמסרות לקליפה לתקופה מסויימת, ומהם נבראים הרבה שדים קשים, שדין יהודאין, כיוון שהתאווה שגברה נותנת כח לסטרא אחרא. 

ועל זה אומר האור החיים הקדוש שעל זה כתוב “תייסרך רעתך”, היסורים שאתה מקבל באים מהרעות שאתה עושה לעצמך, הרע שהאדם יצר בעצמו הוא זה שנעשה שליח לייסר אותו. אם ח”ו הטיפות שיצאו היו לבטלה אזי נבראים מהן שדים נוכראין- גויים שיזיקו לאדם בכל העניינים שלו. אבל שדין יהודאין יזיקו לו בשלום בית שלו. 

מתי החיות שבטיפות אלה תעלה לקדושה? כאשר האדם יחליט ללמוד איך מתנהגים בעניינים אלו לפי ההלכה ולפי פנימיות התורה, לא לפי כל מיני הדרכות של ‘פועלי און’, אלא ילך וילמד מתוך הספרים הקדושים שמדברים בזה, כגון אגרת הקודש לרמב”ן שעוסקת בנושא זה, וגם בראשית חכמה (שער הקדושה פרקים טז-יז). וילמד יחד אתה, כדי שגם היא תעלה אתו, ואז יזכו בעזרת ה’ שבסופו של דבר יתקיים בילדים האלה “ילדים אשר אין בהם כל מום”… ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך”.

לכן כל המקדש עצמו מלמטה, השכר שלו שהבנים שנולדים יהיו בנים קדושים. אדם שמקדש עצמו בשעת תשמיש, השכר שלו שהבנים שהוא מוליד יהיו בעלי הוראה, בעלי משנה, בעלי גמרא, בעלי חסידות, כיוון שהחיות שבטיפות האלה באה מקדושה עליונה. 

אדם צריך לדעת שאין להקב”ה אף טענה עליו איך הוא חי עם אשתו, זאת אשתך ואתה יכול לחיות אתה איך שאתה רוצה [ רמב”ם- אשתו של אדם מותרת היא לו, לפיכך כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה וכו’] , רק אל תבוא אחר כך בטענות אל הקב”ה, איזה סוג ילדים אתה מקבל, ואיזה סוג פרנסה יש לך, כי את זה הקב”ה מקציב לך לפי הקדושה. כל מה שאנשים מתדרדרים לכל מיני תאוות, זה עניין שלהם, אחר כך הם יאכלו על זה מרורים.