האם יש חיוב הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת?

שו”ע (סימן תרעא,ז) – בבית הכנסת מניחו בכתל דרום  ומדליקין ומברכין משום פרסומי נסא.

בית יוסף – נראה שתקנו כן מפני האורחים שאין להם בית להדליק בו כמו שתקנו קידוש בבכה״נ משום אורחים דאכלו ושתו בבי כנישתא וכ״כ הכלבו וכתב טעם אחר שהוא כדי לפרסם הנס בפני כל העם ולסדר הברכות לפניהם לפי שיש בזה פירסום גדול לש״י וקידוש שמו כשמברכים אותו במקהלות וז״ל הריב״ש בתשובה המנהג הזה להדליק בב״ה מנהג ותיקין היא משום פירסומי ניסא כיון שאין אנו יכולין לקיים המצוה כתקנה להדליק כל א׳ בפתח ביתו מבחוץ מפני שיד העו״ג תקיפה ומברכין ע״ז כמו שמברכין על הלל דר״ח אע״פ שאינו אלא מנהג ומ״מ באותה הדלקה של ב״ה אין יוצא בה וצריך לחזור ולהדליק כ״א בביתו עכ״ל

שולחן ערוך כפשוטו– מנהג זה התחזק מעת החלו להדליק בתוך הבית, כי ההדלקה בבית הכנסת שימשה לפרסום הנס. ומטעם זה מדליקים באולמות או במקומות עבודה, כאשר קיים חשש שהנוכחים אינם מדליקים בביתם, ובכך מזכים אותם במצוה.

רמ”א – ונוהגין להדליק בבית הכנסת בין מנחה למעריב; ויש נוהגין להדליק בערב שבת קדם מנחה (כל בו ואבודרהם); אם רוצים למהר להתפלל לאחר שברך השליח צבור והדליק אחד מהן, יוכל השמש להדליק הנשארים, והשליח צבור יתפלל (מהרי״ל)

ברכה על מנהג

מ”ב – ומדליקין ומברכין אף דבבהכ״נ הוא רק מנהג מ״מ מברכין עליו כמו שמברכין על הלל דר״ח שאינו אלא מנהג.

אור ההלכה– ויש להקשות על מרן השו”ע שפסק כהרמב”ם שלא לברך על מנהג, אם כן מדוע פסק כאן לברך בבית הכנסת?

הם טוב להתנדב להדליק בברכה את הנרות בבית כנסת?

אור ההלכה- כתב השבולי הלקט בשם העיתור, ועוד ראשונים, שהיו מושכים ידיהם, וטעמם, שהרי אין אורחים בבית הכנסת להוציאם, ואף שמברכים על המנהג, מכל מקום הצנועים מושכים ידיהם.