להלן רשימת הכנות לערב חג שבועות :
מצווה לשמוח ולשמח את בני ביתו ואחרים
“ועשית חג שבועות .. ושמחת לפני ה’ אלוהיך. אתה , ובנך, ובתך, ועבדך, ואמתך, והלוי אשר בשערך, והגר , והיתום, והאלמנה אשר בקרבך (דברים טז,ט)
להיות שמח
רמב”ם (פרק ו הלכות יום טוב הלכה יז) : חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובני ביתו וכל הנלווים אליו” . “יסיר הדאגה מליבו ויכוון דעתו לשמחה”
לשמח בני ביתו
עוד כתב הרמב”ם : מצווה שישמח לכל אחד כפי הראוי לו. כיצד? הקטנים נותן להם ממתקים. והנשים קונה להן בגדים ותכשיטים נאים כפי ממונו. והאנשים אוכלים בשר ושותים יין.
חג שבועות בהלכה ובאגדה: רשאי לקנות לילדיו משחקים יפים ששמחים ונהנים מהם מאוד, ויקיים בזה מצוה שמשמחם בחג יותר מממתקים.
בנוסף, כיוון שחייבים לשמוח ביום טוב, לכן, ישים לב לעצמו ולאשתו ולבני ביתו שיהיו בבגדים נאים לכבוד החג.
לשמח אחרים
כתב הרמב”ם : ” וכשאוכל ושותה בחג, חייב להאכיל לגר, ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים, אבל מי שנועל דלתות ביתו ואוכל ושותה עם בניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי הנפש, אין זו שמחת מצוה, אלא שמחת כרסו”.
בהלכה ובאגדה: בזמנינו שפחות מתאפשר להזמין לבית אורחים עניים, יתן מכספו לפני החג למשפחות נזקקות כדי שיחגגו בהרווחה.
הוצאות החג
כתב מרן השולחן ערוך ( סימן תקכט,א ) : “אל יצמצם בהוצאות יום טוב, וצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת.”
בהלכה ובאגדה : על כן ישתדל בהכנת מאכלים רבים וחשובים, ולא ידאג על הכספים שמוציא, כי הכל יוחזר לו, כמו שאמרו חז”ל : “כל מזונותיו של אדם קצובים לו מתשרי ועד תשרי חוץ מתשר”י “. חוץ מהוצאות תשר”י שהם תורה, שבתות, ראשי חודשים , ימים טובים
נר יום טוב
הדלקה מאש לאש– אסרו חכמים להדליק אש חדשה ביום טוב, והתירו להדליק מאש הדלוקה מערב יום טוב. לכן, קודם כניסת החג יכין ‘נר נשמה’ הדולק 24 שעות, כדי שתהיה לו אש מוכנה להדליק את הגז ביום טוב ולבשל. וזהו הנקרא ‘הדלקה מאש לאש’
נרות יום טוב:
זמן הדלקה– טוב שהנשים תדלקנה את הנרות לפני השקיעה כבכל ערב שבת. והמדליקות בליל יום טוב קודם הקידוש , ברור שתדלקנה מאש שהייתה דלוקה מערב החג.
שהחיינו- לא תברכנה הנשים ‘שהחיינו’ בהדלקה, כיוון שכבר מברכים ברכה זו לאחר מכן בקידוש של החג, ותצא אז ידי חובה כשאר בני הבית.