בין המצרים ותשעה באב

תַּנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אַרְבָּעָה דְּבָרִים הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ וַאֲנִי אֵין דּוֹרֵשׁ כְּמוֹתוֹ צוֹם הָרְבִיעִי זֶה תִּשְׁעָה בְּתַמּוּז שֶׁבּוֹ הוּבְקְעָה הָעִיר שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו נ״ב:ו׳} (בָּרְבִיעִי) בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ וַתִּבָּקַע הָעִיר וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ רְבִיעִי רְבִיעִי לֶחֳדָשִׁים. צוֹם הַחֲמִישִׁי זֶה תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁבּוֹ נִשְׂרַף בֵּית אֱלֹהֵינוּ וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ חֲמִישִׁי חֲמִישִׁי לֶחֳדָשִׁים צוֹם הַשְּׁבִיעִי זֶה שְׁלֹשָׁה בְּתִשְׁרִי שֶׁבּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם וּמִי הֲרָגוֹ יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה הֲרָגוֹ לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה מִיתָתָן שֶׁל צַדִּיקִים כִּשְׂרֵיפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי לֶחֳדָשִׁים. צוֹם הָעֲשִׂירִי זֶה עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת שֶׁבּוֹ סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר {יחזקאל כ״ד:א׳} וַיְהִי דְבַר ה׳ אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר בֶּן אָדָם כְּתׇב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלַ͏ִם וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ עֲשִׂירִי עֲשִׂירִי לֶחֳדָשִׁים וַהֲלֹא הָיָה רָאוּי זֶה לִכְתּוֹב רִאשׁוֹן וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן כְּדֵי לְהַסְדִּיר חֳדָשִׁים כְּתִיקְנָן. וַאֲנִי אֵינִי אוֹמֵר כֵּן אֶלָּא צוֹם הָעֲשִׂירִי זֶה חֲמִשָּׁה בְּטֵבֵת שֶׁבּוֹ בָּאת שְׁמוּעָה לַגּוֹלָה שֶׁהוּכְּתָה הָעִיר שֶׁנֶּאֱמַר {יחזקאל ל״ג:כ״א} וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּעֲשִׂירִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ לְגָלוּתֵנוּ בָּא אֵלַי הַפָּלִיט מִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר הוּכְּתָה הָעִיר וְעָשׂוּ יוֹם שְׁמוּעָה כְּיוֹם שְׂרֵיפָה. וְנִרְאִין דְּבָרַי מִדְּבָרָיו שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן וְהוּא אוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן אַחֲרוֹן וְעַל אַחֲרוֹן רִאשׁוֹן אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹנֶה לְסֵדֶר חֳדָשִׁים וַאֲנִי מוֹנֶה לְסֵדֶר פּוּרְעָנִיּוֹת. (גמ’ ראש השנה יח,ב)