חודש תמוז
כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת צ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י וְצ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֩ וְצ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י וְצ֣וֹם הָעֲשִׂירִ֗י יִהְיֶ֤ה לְבֵית־יְהוּדָה֙ לְשָׂשׂ֣וֹן וּלְשִׂמְחָ֔ה וּֽלְמֹעֲדִ֖ים טוֹבִ֑ים וְהָאֱמֶ֥ת וְהַשָּׁל֖וֹם אֱהָֽבו (יחזקאל פרק ח,יט)
- מדוע קוראים לחודש תמוז בשם זה? תמוז בלשון ארמית זה חום רב. ”וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה’ אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז”.על-פי פרשני המקרא, דרך עבודתו של אליל זה הייתה באמצעות הסקה, ועיניו, שהיו עשויות מתכת שניתכת בחום נמוך (ביחס למתכת שממנה נעשה גוף הצלם), היו נמסות, וכך נראה הפסל כבוכה. על פי הפרשנים, מקור השם תמוז במילה הארמית “למזא” שמשמעותה הצתה, חום והסקה. על שם החום וההסקה נקרא האליל, וכך גם החודש, שמסמל את תוקפו של הקיץ.
- מה המקור לצומות בגין חורבן בית המקדש? מדברי הנביאים כדכתיב בקרא (זכריה ח) צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי וגו׳ ואחז״ל צום הרביעי זה י״ז בתמוז שהוא בחדש רביעי למנין החדשים וצום החמישי זה ט׳ באב שהוא בחודש החמישי וצום השביעי זה צום גדלי׳ שהוא בחודש השביעי וצום העשירי זה עשרה בטבת שהוא בחודש העשירי. וכל אלו הימים כל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם כדי לעורר הלבבות לפקח על דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון הדברים אלו נשוב להטיב ( מ”ב סימן תקמט,א)
תַּנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אַרְבָּעָה דְּבָרִים הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא דּוֹרֵשׁ וַאֲנִי אֵין דּוֹרֵשׁ כְּמוֹתוֹ צוֹם הָרְבִיעִי זֶה תִּשְׁעָה בְּתַמּוּז שֶׁבּוֹ הוּבְקְעָה הָעִיר שֶׁנֶּאֱמַר {ירמיהו נ״ב:ו׳} (בָּרְבִיעִי) בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ וַתִּבָּקַע הָעִיר וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ רְבִיעִי רְבִיעִי לֶחֳדָשִׁים. צוֹם הַחֲמִישִׁי זֶה תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁבּוֹ נִשְׂרַף בֵּית אֱלֹהֵינוּ וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ חֲמִישִׁי חֲמִישִׁי לֶחֳדָשִׁים צוֹם הַשְּׁבִיעִי זֶה שְׁלֹשָׁה בְּתִשְׁרִי שֶׁבּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם וּמִי הֲרָגוֹ יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה הֲרָגוֹ לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה מִיתָתָן שֶׁל צַדִּיקִים כִּשְׂרֵיפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי לֶחֳדָשִׁים. צוֹם הָעֲשִׂירִי זֶה עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת שֶׁבּוֹ סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר {יחזקאל כ״ד:א׳} וַיְהִי דְבַר ה׳ אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר בֶּן אָדָם כְּתׇב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלַ͏ִם וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ עֲשִׂירִי עֲשִׂירִי לֶחֳדָשִׁים וַהֲלֹא הָיָה רָאוּי זֶה לִכְתּוֹב רִאשׁוֹן וְלָמָּה נִכְתַּב כָּאן כְּדֵי לְהַסְדִּיר חֳדָשִׁים כְּתִיקְנָן. וַאֲנִי אֵינִי אוֹמֵר כֵּן אֶלָּא צוֹם הָעֲשִׂירִי זֶה חֲמִשָּׁה בְּטֵבֵת שֶׁבּוֹ בָּאת שְׁמוּעָה לַגּוֹלָה שֶׁהוּכְּתָה הָעִיר שֶׁנֶּאֱמַר {יחזקאל ל״ג:כ״א} וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּעֲשִׂירִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ לְגָלוּתֵנוּ בָּא אֵלַי הַפָּלִיט מִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר הוּכְּתָה הָעִיר וְעָשׂוּ יוֹם שְׁמוּעָה כְּיוֹם שְׂרֵיפָה. וְנִרְאִין דְּבָרַי מִדְּבָרָיו שֶׁאֲנִי אוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן וְהוּא אוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן אַחֲרוֹן וְעַל אַחֲרוֹן רִאשׁוֹן אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹנֶה לְסֵדֶר חֳדָשִׁים וַאֲנִי מוֹנֶה לְסֵדֶר פּוּרְעָנִיּוֹת. (גמ’ ראש השנה יח,ב)
- מה אירע בי”ז בתמוז שנקבע ליום תענית? ♦ בי״ז בתמוז ארעו בו ה׳ צרות בו: 1. נשתברו הלוחות כשירד משה מן ההר כמפורש בתורה. 2. ובוטל התמיד עוד מלהקריב בבית הראשון 3. והובקעה העיר בחורבן בית שני 4. ושרף אפוסטמוס הרשע את התורה 5. והועמד צלם בהיכל. ( מ”ב סימן תקמט,א)
- מדוע צמים בי”ז בתמוז ולא בט’ בתמוז הרי דכתיב בקרא: בחדש הרביעי בתשעה לחדש הבקעה העיר (ירמיהו לט, ב) ? מפני שאף על פי שבראשונה הבקעה בט׳ בו, כיון שבשניה הבקעה בי״ז בו, תקנו להתענות בי״ז בו משום דחרבן בית שני חמיר לן. (שו”ע סימן תקמט,ב) לא רצו לגזור גם בט׳ דאין מטריחין על הצבור יותר מדאי (מ”ב שם). [ דבירושלמי פרק בתרא דתענית איתא להאי ברייתא וכתוב בה צום הרביעי זה י״ז בתמוז ומקשי עלה כתיב בתשעה לחודש הובקעה העיר ..א״ר תנחום בר חנילאי קילקול חשבונות יש כאן וכתבו התוספת בספ״ק דר״ה דפליג אתלמודא דידן ור״ל דמתוך טרדתם טעו בחשבונם ולא רצה הפסוק לשנות מכמות שהיו סוברים עכ״ל. (בית יוסף) ]
- מה ההבדל בין תשעה באב ליתר הצומות?
א. הכל חיבים להתענות ארבע צומות הללו ואסור לפרץ גדר.
{הגה: מיהו עברות ומיניקות שמצטערות הרבה, אין להתענות (הגהות מימוני והמגיד פ״ה); ואפלו אינן מצטערות, אינן מחיבות להתענות אלא שנהגו להחמיר; ודוקא בג׳ צומות, אבל בט׳ באב מחיבות להשלים כדלקמן סי׳ תקנ״ד סעיף ה׳.}
ב. צומות הללו, חוץ מט׳ באב, מתרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, ואין צריך להפסיק בהם מבעוד יום.
ג. בשבת קדם לצום מכריז שליח צבור הצום, חוץ מט׳ באב וצום כפור וצום פורים. וסימנך: אכ״ף עליו פיהו. {ומנהג האשכנזים שלא להכריז שום אחד מהם.}
מנהגי האבלות שנוהגים בבין המצרים :
| ספרדים | תימנים | אשכנזים | |
|---|---|---|---|
| ברכת שהחיינו | נוהגים להיזהר שלא לאכול פרי חדש בימים אלה, מליל י”ז בתמוז עד אחרי תשעה באב, כדי שלא יצטרכו לברך עליו “שהחיינו”. אבל מותר לברך “שהחיינו” על פרי חדש בשבתות שבינתים. וכן על בגד חדש, בפרט כשיש בדבר משום כבוד שבת. אולם לאחר ראש חודש אב, אין ללבוש בגדים חדשים אף בשבת. (ילוק”י) | ונוהגים גם כן שאין קונים ואין לובשים בגד חדש מי”ז בתמוז, והוא הדין שלא לקנות כלי חדש, משום שיש בזה שמחה, וגם שהיה צריך לברך שהחיינו. ואפילו בשבת אין לובשין חדש. ועל מילה ופדיון הבן מברכים שהחיינו, שלא להחמיץ את המצוה. ועל פרי יש להקל לברך שהחיינו ובפרט בשבת, או אפילו בחול אם לא ימצא פרי זה לאחר תשעה באב (הרב רצאבי). | נוהגים שלא לברך “שהחיינו”, מלבד בשבת. |
| שמיעת שירים ומוזיקה | אף על פי שמותר מעיקר הדין לשמוע בשאר ימות השנה שירי קודש המלווים בכלי נגינה, וכמבואר, מכל מקום בימי הספירה וימי בין המיצרים יש להימנע מלשומעם. אפילו דרך הרדיו או טייפ וכדומה. אך בשמחת מצוה הנעשית בזמנה, כגון מילה או פדיון הבן, או בסעודת חתן וכלה בתוך שבעת ימי חופתם, או בסעודת בר מצוה הנערכת ביום הגיעו למצוות, מותר לשמוע שירי קודש, המלווים בכלי נגינה. (ילוק”י) | רבים נמנעים אפילו מסתם שירה בפה (חוץ מבשבתות). ורק סעודות של־מצוה שהגיע זמנן, עושים, כגון מילה ופדיון הבן, ואז שרים כרגיל ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב ( הרב רצאבי). | נוהגים להימנע ממוזיקה משמחת במשך כל בין המצרים. |
| נישואין | יש נוהגים שלא לערוך נישואין כלל מיום י”ז בתמוז עד תשעה באב, שהם ימי בין המיצרים. אך מנהג הספרדים ועדות המזרח לערוך נישואין מי”ז בתמוז עד ראש חודש אב, ונמנעים מלישא אשה מליל ראש חודש עד אחר תשעה באב. וכשיש צורך אפשר להקל אף לאחינו האשכנזים מי”ז בתמוז עד ראש חודש אב. והמנהג להימנע גם אם הוא בחור שעדיין לא קיים פריה ורביה. (ילקו”י) | אין נושאין נשים אפילו מי שעדיין לא קיים מצות פרו ורבו, ואפילו סעודת־שידוכין אין עושין בימים אלו [מיז בתמוז], ולא סעודת חנוכת־הבית וכיו”ב. (הרב רצאבי). | אין עורכים נישואין בכל בין המצרים. |
| אכילת בשר ושתיית יין | אסורים רק מראש חודש אב ועד לאחר תשעה באב (למעט שבת וסעודת מצווה). בראש חודש מותר לעומת אשכנזים שאוסרים גם בר”ח. בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ומפני כך מנהג כשר שלא לאכל בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי.(שו”ע סימן תקנח) | בשאר קהילות ישראל נוהגין שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בתשעת הימים שמן ראש חדש עד לאחר תשעה באב, ואפילו תבשיל שנתבשל בו בשר או שיש בו שומן ואפילו בשר־עוף. אבל בקהילות תימן לא נתקבל מנהג זה, ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב אין נמנעים אפילו מאכילת בשר־בהמה ומִשְּׁתיית יין, זולת בסעודה המפסקת כדינא דתלמודא. ואז נוהגים להחמיר להימנע אפילו מאכילת בשר עוף (הרב רצאבי). | אסורים מראש חודש אב (כולל ר”ח) ועד לאחר תשעה באב (למעט שבת וסעודת מצווה). |
| ממעטים בשמחה | מראש חודש אב ממעטים במשא ומתן של שמחה, בנייה ונטיעה של שמחה. | כך נוהגים בדרך כלל. | כך נוהגים בדרך כלל. |
| כיבוס ולבישת בגדים מכובסים | מעיקר הדין – רק בשבוע שחל בו תשעה באב (כאשר תשעה באב חל באמצע השבוע). | שבוע שחל בו ת”ב אסור לכבס, והוא הדין לגהץ. ולפני כן, מותר. ואסור לכבס או לגהץ אז אפילו חלוק או בגד שאינו רוצה ללבשו כעת, אלא להניחו לאחר תשעה באב, ואפילו במכונת כביסה. וכן אסור אז ללבוש, או להציע במטות, אפילו את המכובסים מקודם, ובכלל זה הבגדים הפנימיים העשויים לזיעה, כגון “גופיות” ו”גרביים”. והוא הדין ל”מגבות” ומפות־ שולחן. ולכן צריך ללבוש מקודם כל הבגדים שיצטרכו לשבוע שחל בו ת”ב, במשך כשעה אחת. ואם שכחו להכין מקודם, יש עצה ללכלך הבגד מעט בקרקע או בתריסי חלונות וכיו”ב מקומות שיש בהן אבק קודם שילבשנו, שעל־ידי זה סר חידושו. וחיתולים שמלפפין בהן את התינוקות, שמלכלכין אותן תָּדֵּיר, מותר לכבסן. ואפילו בגדי שאר ילדים קטנים, נוהגים להקל. ומכל מקום אין לכבס הרבה ביחד, ויכבסו בצנעא אם אפשר. ומנעלים שהוסר צבעם, מותר לצחצחם, אבל ראוי שלא להבריקם (הרב רצאבי). | אסור מראש חודש אב. |
| תספורת וגילוח | מותר מן הדין לספרדים, להסתפר ולהתגלח בימי בין המיצרים, ואף אם לומדים בישיבות של יוצאי אשכנז, מותר לספרדים להסתפר ולהתגלח גם בימים אלו. ומכל מקום אם רצו להחמיר שלא להסתפר ולהתגלח מי”ז בתמוז, כדי שלא לשנות ממנהג חבריהם בישיבה, תבוא עליהם ברכה, אך יאמרו שנוהגים כן בלי נדר. (ילוק”י). אסור להסתפר בשבוע שחל בו תשעה באב, וכן אסור לגלח הזקן. אבל שפם שמעכב את האכילה, מותר לגלחו. ואסור לגדולים לספר לקטנים, ומותר לאשה להסתפר בשבוע שחל בו תשעה באב. | וכן נוהגים רבים שלא להסתפר בימים אלו דהיינו מי”ז בתמוז לא שערות הראש ולא שער הזקן ולא כל שיער שבגופו. חוץ מהשפה העליונה שבזקן, כל שמעכב את האכילה, מותר. ואסור לגדולים לספר את הקטנים. ויש שנוהגים לימנע מלהסתפר רק בשבוע שחל בו תשעה באב כפי עיקר הדין. ומי שלא הספיק להסתפר קודם י”ז בתמוז ושערו מגודל באופן שצריך להסתפר לכבוד שבת, מותר לו להסתפר גם אחרי ראש חודש [חוץ משבוע שחל בו ת”ב], אבל צריך להשתדל לא להגיע לידי כך (הרב רצאבי). | אסורים מי”ז בתמוז. |
| רחיצה | יש נוהגים שלא לרחץ מראש חדש, ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו, ויש מתענים מי״ז בתמוז עד תשעה באב. (שו”ע) יש נוהגים שלא להתרחץ במים חמים מראש חודש אב, ויש שאינם נמנעים, אלא בשבוע שחל בו תשעה באב, וגדולי רבני ספרד כתבו כדעה שניה, ולכן יש להתיר לספרדים לרחוץ כל הגוף בחמין מיום ראש חודש עד שבוע שחל בו תשעה באב. וכל שכן שמותר להם להתרחץ בערב שבת חזון כל גופם, ולחפוף הראש בסבון ללא כל הגבלה. וקל וחומר שמותר לטבול אפילו במים חמים לכבוד שבת. ובשבוע שחל בו תשעה באב המנהג להימנע מלהתרחץ בחמין, אבל בצונן מותר גם בשבוע שחל בו תשעה באב. והאשכנזים נהגו להחמיר כדעת הרמ”א, שלא להתרחץ בחמין החל מראש חודש אב עד לאחר התענית, ובמקום צורך מותר גם להם להתקלח בצונן.(ילקו”י)
| אין ראוי לרחוץ את הגוף במים חמים בשבוע שחל בו ת”ב. אך במים צוננים או בפושרים הנוטים לצוננים, מותר. ואפילו עם סבון (לשם נקיון, לא לתענוג ולריח טוב) מותר. ולרפואה, כגון יולדת או אדם חלוש שציווה אותו הרופא לרחוץ, מותרים לרחוץ אפילו בחמים. ורחיצה בים ובבריכות מים, מותר לפי הדין אפילו בערב תשעה באב, אעפ”י שיש בזה תענוג. אלא שיש נמנעים מזה בזמנינו מי”ז בתמוז מפני שהם ימי סכנה, כיון שנשמעו כמה אסונות רח”ל. ולשטוף רצפת הבית במים, מותר. ( הרב רצאבי) | אסורים מראש חודש. |
- מה דין שמיעת שירים ? * מי”ז אין לשמוע שירים . מעיקר הדין לפי שו”ע כל השנה אסור אבל היום נוהגים רק מי”ז בתמוז. הרב מזוז היה מקל לשמוע שירים בימי שישי אחר חצות ולכן ברדיו קול ברמה מקילים לפי פסק דין זה.
- ומה הדין ברכת שהחיינו בבין המצרים מי”ז בתמוז? *בשו”ע סימן תקנא,יז- טוב לזהר מלומר שהחינו בין המצרים על פרי או על מלבוש, אבל על פדיון הבן אומר, ולא יחמיץ המצוה {וכן בפרי שלא ימצא אחר ט׳ באב, מתר לברך ולאכלו בין המצרים. הגר”א אומר שזה חומרה יתרה כי אפילו אבל אומר . אבל יש לומר שאבל לא הזמן גרם לו את האבלות ולכן מותר אבל הגר”א מקל.
* האשכנזים נוהגים גם לא להסתפר מי”ז בתמוז * וגם לא נושאים אישה
חודש אב
- מה יש להיזהר בחודש אב?
א. משנכנס אב ממעטין בשמחה. הפרי מגדים מסביר שזה מהמולד. עיין במ״א דר״ל שאין שמחין בו כלל כמ״ש התוס׳ פ״ק דמגילה (מ”ב תקנא,א)
- אסור לשאת אישה
- אסור לבנות בנין של שמחה
ב. ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי עכו״ם, לשתמיט מניה דריע מזליה. תוספות- בגלל שמגלגלין חובה על ידי חייב והיום זה מועד לפורענות בגלל הצרות שהיו “יום חייב”.
הריטב”א -שואל הרי ישראל מעל המזל? זה במשך השנה אבל בתמוז ואב כן יש מזל. הרמב”ם השמיט הלכה זו כי ישראל מעל המזל.
ג. אכילת בשר ושתיית יין– לא אוכלים בשר בגלל שבוטל התמיד ולכן נוהגים לא לאכול בשר . בוטל הנסכים ולכן לא שותים יין. זה הסיבה העיקרית. יש סיבה נוספת בגלל שמחה.
האם תבשיל בשר מותר ? יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכל בשר בימים הנזכרים, מתרים בתבשיל שנתבשל בו בשר (סימן תקנא,י). יש המחמירים גם בתבשיל ( כף החיים, מגן אברהם ).
מה דין יין לפי הרמ”א ? לשיטת הבית יוסף יש לברך על יין זה שהכל אבל יש להחמיר לא לשתות גם על יין כזה.
סעודת מצווה האם ניתן להזמין את כולם? לשיטת הרב שלום הכהן רק את הקרובים ביותר . לרב עובדיה ניתן לקרוא לכולם.
שבוע שחל בו
- במה צריך להיזהר בשבוע שחל בו תשעה באב?
א. תספורת וגילוח
ב. כיבוס בגדים ולבישת בגדים מכובסים.
ג. רחיצה – אשכנזים– לפי הרמ”א מראש חודש . ספרדים– לפי השו”ע בשבוע שחל בו. תמנים: לפי מורי יוסף צוברי אין מניעה להתקלח אף במים חמים עד סעודה מפסקת.
ערב תשעה באב
- להלכה אין דין תוספת בתשעה באב אבל ראוי לכתחילה כן לעשות דין תוספת ולהקדים את קבלת התענית 10 דק’ לפני בין השמשות.
- חולה גם צריך לאכול סעודה מפסקת היא מצווה בפני עצמה אע”פ שאותו חולה יכול לאכול בצום.
סעודה מפסקת
- אדם שלא צם האם צריך לערוך סעודה מפסקת? כן. זו מצווה בפני עצמה.
תשעה באב
- חמישה עינויים : אכילה, שתיה, רחיצה וסיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המטה
- מדוע נאסר לבישת נעלי עור? המנחת שלמה (הרב שלמה אוירבך) אומר שהעור מבטא את הבהמה והנעילת נעלי עור מבטא את השליטה על בהמה על כל החי ( ששולט על הצומח והדומם) “שבשבילי נברא העולם” ובצום האדם לא צריך את ההרגשה הזאת. הסיבה העיקרית בגלל נוחות ולכן יש מי שמחמיר גם בנעלים נוחות שהם לא מעור.
- איסור לימוד תורה– ואסור לקרות בתורה נביאים וכתובים, ולשנות במשנה ובמדרש ובגמרא בהלכות ובאגדות, משום שנאמר פקודי ה׳ ישרים משמחי לב ותינוקות של בית רבן בטלים בו.
- מה צריך ללמוד ביום זה? אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה; ואם יש ביניהם פסוקי נחמה, צריך לדלגם. ומתר ללמד מדרש איכה ופרק אלו מגלחין, וכן ללמד פרוש איכה ופרוש איוב.
- תהילים-
- עברות ומיניקות מתענות בט׳ באב, ומשלימות כדרך שמתענות ומשלימות ביום כפור. לפי הרב שלמה אוירבך אומר שהיום מעוברות לא יתענו.. יוצא מכך, מעוברת בריאה תתענה כדין השו”ע אבל אם יש שינוי בבריאות וחולשה לא תתענה. מניקה שמרגישה חולשה או מיעוט חלב גם לא תתענה.
- האם מעוברת צריכה לצום? דעת הרב פישר להקל אבל אם המעוברת בריאה צריכה לצום. [ כנ”ל דין מניקה – תלוי במצב הבריאות . אם אפשר יש לצום]
- מה דין חולה שצריך לאכול? לא צריך לאכול לשיעורים . הרב שלום הכהן היה מחמיר.
- חולה שהותר לו לאכול עדיין צריך להקפיד על שאר העינויים כמו נעילת סנדל וכדומה.
- מה דין אדם שלא צם האם יכול לעלות לקרוא בתורה? במיוחד במצב שיש רק כהן אחד בציבור שלא צם ?
עשירי באב
- נשרף ההיכל ולכן יש נוהגים לא לאכול גם ביום זה לא לאכול בשר [ כי לא אוכלים עקב קורבנות ונסחים שבוטל התמיד וביום עשירי עדיין קשור לחורבן]
- ברכת שהחיינו גם נוהגים לא לברך ביום זה
- תשמיש המיטה גם עדיף להימנע במוצאי תשעה באב.
מנהגי אבלות זכר לחורבן הבית
- זכר לחורבן בבנית בית להשאיר אמה על אמה כנגד הפתח שהיא לא מסוידת
- שהעורך שלחן לעשות סעדה לאורחים, מחסר ממנו מעט ומניח מקום פנוי בלא קערה מן הקערות הראויות לתת שם
- וכשהאשה עושה תכשיטי הכסף והזהב, משירה מין ממיני התכשיט שנוהגת בהם, כדי שלא יהיה תכשיט שלם.
- וכשהחתן נושא אשה, לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת תפלין. הגה: ויש מקומות שנהגו לשבר כוס בשעת חפה