מדוע סופרים את ספירת העומר? היות כאשר עם ישראל יצאו ממצרים לאחר 50 יום הם קיבלו את התורה במעמד הר סיני . ולמה לא קיבלו את התורה ישר לאחר יציאת מצרים היות ועם ישראל היה שרוי ב49 שערי טומאה וכל יום זיכך אותם עוד ועוד עד שלאחר 50 יום היו ראוים לקבל את התורה.
מדוע סופרים את העומר בצבירה יום ועוד יום ולא את הימים שנשארו ?
מדוע התמנים הבלדים סופרים את העומר בלשון ארמית?
האם הספירה מדאוריתא או מדרבנן? בימינו נפסק בשו”ע שהספירה היא מדרבנן ולכן השו”ע בסעיף ב’ בסימן תפט מקל לספור בשעת בין השמשות.
מדוע כל אחד צריך לספור לעצמו ואין את הדין שומע כעונה שנצא על ידי ספירת החזן? היות ונאמר וספרתכם לכם – משמע כל אחד ואחד צריך לספור לעצמו (בברכה נהגו גם שכל אחד סופר לעצמו. התמנים נהגו שאחד קורא את הברכה ומוציא את השאר ידי חובה)
האם אפשר לספור בבין השמשות? המ”ב מסביר בסעיף ב’ סימן תפט שמן הדין אפשר וזה לשונו “ר״ל דמן הדין היה אפשר להקל לספור משתחשך אף קודם צה״כ דבה״ש הוא ספק לילה ואזלינן לקולא בספק דרבנן בספירה בזה״ז שהוא מדרבנן לרוב הפוסקים אלא דמ״מ אינו נכון להכניס עצמו לספק לכתחלה ולהכי המדקדקים ממתינים עד צה״כ שהוא בודאי לילה”.
מה הדין לספירה בפלג המנחה? בסעיף ד בסימן תפט לפי מרן לא יוצא ידי חובה ” אֲבָל קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כֵּיוָן שֶׁאֵין זְמַן סְפִירָה אֵין בְּכָךְ כְּלוּם.” אבל בסעיף ג’ בביאור הלכה ” יש הרבה אחרונים [הלבוש והא״ר והח״י ומאמ״ר ונה״ש] דמפרשי מבע״י היינו מפלג המנחה ולמעלה ומאי דקאמר מונה עמהם היינו משום דאע״ג דמעיקר הדין כ״ז שאינו לילה אינו זמן ספירה וכדלעיל בסעיף הקודם מ״מ יש מקומות שנהגו להקל בזה משום שהיו רגילין להתפלל מעריב קודם חשיכה וחששו שאם לא יספרו אז בצבור וילכו כ״א לביתו ישכחו מחמת טרדא ולא יספרו ותתבטל עיקר תורת ספירה וע״כ סמכו במקום הדחק”.
מנהגי אבלות בספירת העומר
מדוע נוהגים מנהגי אבלות בימי ספירת העומר? אמרו חז”ל (יבמות דף סב:): שנים-עשר אלף זוגות (24 אלף תלמידים) היו לו לרבי עקיבא, וכולם מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. וכולם מתו מפסח ועד עצרת”. ומפני כך נוהגים כמה מנהגי אבלות בימי ספירת העומר. לטעמים נוספים לחץ ♦
שו”ע כפשוטו- ולא הובא מאורע זה בגמרא כתקנת איסור לזכר האבילות, אלא כתיאור וסיפור. וגם הרמב״ם לא כתב דבר לגבי מנהגי איסור בימים אלה. עם זאת, נהגו כל ישראל לציין אירוע טרגי זה באמצעות איסורים מסוימים הנוהגים בתקופה זו. אבל, כמובן, אין לזה תוקף של איסור דרבנן, כי בגמרא לא הובאה כל תקנה כזו, אלא יש לזה תוקף של מנהג, שמחייב את הדורות.
מהם עיקרי מנהגי האבלות שנוהגים בימי הספירה? א. שלא לשאת אישה; ב.שלא להסתפר או להתגלח; ג. שלא לשמוע כלי שיר; ד. שלא לעשות ריקודים ומחולות.
מתי חל ימי האבלות בימי ספירת העומר לפי המנהגים השונים? מנהג הספרדים לקיים מנהגי אבלות אלו מפסח ועד ליום ל”ד לעומר בבוקר, וכך דעת השולחן ערוך. ולכן אין להקל בכל מנהגי האבלות ביום ל”ג לעומר. מנהג כמה מקהילות האשכנזים, לקיים את מנהגי האבלות מפסח ועד ערב שבועות, ורק ביום ל”ג בעומר מקילים.
מה דין גילוח זקן בימי ספירת העומר?ילקו”י (סימן תצג) – החרדים לדבר ה’ נזהרים גם לגבי גילוח הזקן, שלא לגלח בימי העומר. ואמנם יש אנשים שהדבר קשה להם מאד להמתין כל כך לגילוח הזקן, ולכן נהגו היתר לגלח בראש חודש אייר. וסמכו על הגאון הרדב”ז שהתיר בזה. והנוהגים לחוש לצואת רבי יהודה החסיד ואינם מסתפרים כלל בשום ראש חודש יכולים להתגלח בערב ראש חודש אייר. ובשנה שחל ראש חודש אייר ביום ראשון יכולים להתגלח בערב שבת שלפני זה. ויש אומרים שאם מצטער הרבה כשאינו מגלח זקנו בעומר, והוא במקום צורך גדול, יש להקל לו לגלח הזקן בכל ערב שבת לכבוד שבת, כי לא דיברו הפוסקים בגילוח הזקן כלל בזמנם. ומכל מקום טוב וראוי מאד להחזיק במנהג זה שלא לגלח גם הזקן. וכן נהגו כיום בני הישיבות ובעלי הבתים הקובעים עתים לתורה. הרב רצאבי- ואין מסתפרים. ויש אצלינו בקהילות קודש תימן יע”א שלושה מנהגים בזה. יש הנמנעים מן התספורת מערב פסח עד ערב שבועות כדעת האר”י ז”ל, וכן אין עושין נישואין עד אחרי שבועות. ויש (והם הרוב) שאין נמנעים מאלו אלא עד ל”ג בעומר, ומשם ואילך הכל מותר (כדעת הרמ”א{יב}. ושיטת מרן שלא להסתפר אלא עד יום ל”ד, לא נתפשטה אצלינו). ודוקא ביום ל”ג עצמו מסתפרין ולא מבלילה. וכשחל ל”ג ביום ראשון, מסתפרים כבר ביום ששי שלפניו לכבוד שבת. ובתימן היו מקומות שכל השנה דרכם להסתפר כמעט בכל ערבי שבתות, או כל ערב־שבת שנייה, לכבוד שבת, לפיכך גם בספירת־העומר נהגו כך. ואין קְפִ–ידָא אם בעיר אחת מקצתם נוהגים כך, ומקצתם נוהגים כך{יג}. ומי שהיה טרוד ולא הספיק להסתפר קודם פסח, וכעת שערו מגודל באופן שצריך להסתפר לכבוד שבת, יכול גם בזמנינו להסתפר אפילו קודם ל”ג, אבל צריך להשתדל לא להגיע לידי כך
פסח שני יד אייר
מהו פסח שני ?
האם יש לומר תחנון ביום יד אייר?
מה דין תחנון במנחה יג אייר ?
האם יש לנהוג לאכול מצה ביד אייר?
מה הברכה על מצה אחרי הפסח?
ביום י”ד באייר חל יום ההילולה של התנא הקדוש רבי מאיר בעל הנס זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. יש אומרים שבאמת הוא נפטר ביום זה, ויש אומרים שתושבי טבריא ניצלו את הסמיכות להילולא של רשב”י ולהמונים הנמצאים ממילא בצפון, ו”קבעו” את יום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס.
ל"ג בעומר
הילולת רשב”י יש כמה סיבות: א. יום פטירתו (וגם הולדתו -בני יששכר) , ב. יום סמיכת 5 התלמידים לאחר מות 24 התלמידים. ג. יום שהוסמך רשב”י ד.
“יכול אני לפטור את כל העולם מן הדין”
מתי מותר להסתפר? שו”ע– מותר תספורת לד בעומר ביום כי האבלות הפסיקה רק בלד ומקצת היום ככולו. הרב רצבאי– ויש (והם הרוב) שאין נמנעים מאלו אלא עד ל”ג בעומר, ומשם ואילך הכל מותר (כדעת הרמ”א{יב}. ושיטת מרן שלא להסתפר אלא עד יום ל”ד, לא נתפשטה אצלינו). ודוקא ביום ל”ג עצמו מסתפרין ולא מבלילה.
כהנים- אין להיכנס לקבר מירון.
מחלוקת רבי ישמעאל ורשב”י בברכות לה – האם לשלב דרך ארץ ותורה או לא . רשבי סובר כדי להיות תלמיד חכם צריך ללמוד כל הזמן ודרך ארץ יעשה על ידי אחרים.
מנהג החץ וקשת בל”ג בעומר, המקושר לרבי שמעון בר יוחאי (רשב”י) מסמל את העובדה שבימיו של רשב”י לא נראתה קשת בענן כסימן לזכותו.(בני יששכר שער הלג בעומר מאמר ג אות ד.)
מדוע רשב”י הסתתר במערה?
מי היה נכדו של רשב”י ? רבי יוסי – היה רועה זונות . לא הצליח להיקבר עם סבו ואביו רבי אלעזר – יצא בת קול ואמרה לא בגלל שזה גדול מזה אלא שלא היה לו את זכות צער המערה.
