שמואל א

הפרק נפתח בציווי ה’ לשמואל להפסיק להתאבל על שאול ולמשוח מלך חדש מבני ישי הבית לחמי. שמואל חושש מתגובת שאול, וה’ מורה לו לכסות את המשימה האמיתית במסווה של הקרבת זבח.

בבית לחם, שמואל פוגש את ישי ובניו. הוא רואה את אליאב הבכור ומניח שזהו הנבחר, אך ה’ דוחה אותו במילים המפורסמות: “כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים וה’ יראה ללבב”. כך גם שאר הבנים נדחים אחד אחד.

כשנשאל על בנים נוספים, ישי מזכיר את דוד הצעיר הרועה צאן. כאשר דוד מובא, ה’ מצווה על שמואל למשוח אותו, ו”ותצלח רוח ה’ אל דוד מהיום ההוא ומעלה”.