דף ה עמוד א
* במשנה מובאת מחלוקת תנאים כמה קרבנות יש להביא כאשר הורו בית דין ועשו כל הקהל או רובם וכמה יש להביא כאשר הורו בית דין ועשו ז’ שבטים או רובם.
* בברייתא מבואר שחייבים בפר העלם דבר של ציבור רק אם יודעים איזה חטא עשו בהוראת בית דין ולא מספיק שרק נודע להם בוודאות שחטאו אך לא יודעים באיזה חטא – והאמוראים נחלקו אם רבי אליעזר חולק על דעת הברייתא.
* שבעה שבטים שחטאו ועשו על פי הוראת בית דין – לדעת רבי יהודה: כל שבט ושבט מביא פר, כולל השבטים שלא חטאו. לדעת רבי שמעון: כל שבט ושבט שחטא מביא פר, ובית דין מביאים פר אחד. לדעת רבי מאיר: בית דין מביאים פר אחד. (והגמרא מבארת את המקור של כל דעה ודעה).

דף ה עמוד ב
* למסקנת הגמרא: לדעת רבי יהודה, אם שבט אחד עשה על פי הוראת בית דין הגדול – אפילו שאר השבטים חייבים להביא פר.
* למסקנת הגמרא: לדעת רבי שמעון, אם שבט אחד עשה על פי הוראת בית דין הגדול – השבט מביא פר ובית דין מביאים פר (רש”י: והוא הדין באופן שחטאו רוב קהל כאשר הם מיעוט שבטים או רוב שבטים כאשר הם מיעוט קהל – מביאים פר ופר לבית דין)..