מלאכת חורש היא השנייה מבין ל״ט אבות המלאכה, והיא אחת מ־11 המלאכות הנכללות ב״סידורא דפת״ – המלאכות הקשורות להכנת הלחם. מלאכת חורש היא פעולה שמכשירה את הקרקע לזריעה או משפרת את תנאי גידולם של הצמחים. למשל, אדם החורש את שדהו מרכך את האדמה, מאוורר אותה ומאפשר לזרעים להיקלט ולצמוח. אולם האיסור אינו מוגבל לחרישה באמצעות מחרשה. גם פעולות אחרות המכשירות את הקרקע לצמיחה עשויות להיכלל במלאכה.
| פעולה | הדין | הסבר |
|---|---|---|
| חרישת אדמה | אסורה מן התורה | הכשרת הקרקע לזריעה. |
| חפירת גומה בקרקע | עשויה להיות אסורה משום חורש | כאשר החפירה מכשירה את הקרקע לזריעה. |
| יישור קרקע | עשוי להיות אסור מן התורה | כאשר הפעולה משווה את פני הקרקע ומכשירה אותה לשימוש חקלאי. |
| הסרת אבנים משדה | עשויה להיות אסורה משום חורש | כאשר מטרת הפעולה היא להכשיר את השדה לזריעה. |
| השקיית קרקע | אסורה משום זורע, ולדעה בגמרא גם משום חורש | המים מרככים את האדמה ומסייעים לצמיחה. |
| יצירת חריץ באדמה | תלוי בנסיבות | יש לבחון אם החריץ מועיל להכשרת הקרקע ואם הפעולה מכוונת לכך. |
| שאלה | תשובה |
|---|---|
| מהי מלאכת חורש? | כל פעולה המכשירה את הקרקע לזריעה או משפרת את התאמתה לגידול צמחים, כגון חרישה וריכוך האדמה. |
| מהו שיעור הקרקע שעליו חייבים משום חורש? | החורש אפילו כל שהוא חייב, כאשר מתקיימים תנאי החיוב מן התורה. |
| האם מותר ליישר אדמה בגינה בשבת? | אסור ליישר אדמה לצורך הכשרתה לזריעה, משום מלאכת חורש. |
| האם מותר לפנות אבנים משדה כדי להכינו לזריעה? | אסור משום תולדת חורש, כאשר הפעולה מכשירה את הקרקע לגידולים. |
| מה ההבדל בין מלאכת חורש למלאכת זורע? | חורש מכשיר את הקרקע לצמיחה, ואילו זורע עוסק בפעולות המביאות לצמיחת הצמח או מסייעות לה. |
| האם מותר לגרור כיסא על אדמה בשבת? | מותר כשאינו מתכוון לעשות חריץ ואין ודאות שייעשה. אם ייווצר בוודאות חריץ שיש בו משום מלאכה, אסור. |
| האם מותר לגרור שולחן כבד על אדמה? | אם גרירתו תיצור בוודאות חריץ שיש בו משום מלאכה, אסור. אם אין ודאות לכך ואינו מתכוון לחרוץ, מותר מצד דין דבר שאינו מתכוון. |
| האם מותר ללכת על אדמה רכה כשהנעליים משאירות סימנים? | הליכה רגילה מותרת, אף שעלולים להיווצר סימנים בקרקע, כל עוד אין כוונה להכשרת הקרקע. |
| האם מותר לחפור גומה באדמת הגינה בשבת? | אסור לחפור גומה לצורך זריעה. חפירה למטרה אחרת מחייבת בירור נפרד, משום שאינה בהכרח מלאכת חורש. |
| האם מותר להוציא אבן התקועה באדמה? | אם מטרתו להכשיר את הקרקע לזריעה, אסור משום חורש. אם מטרתו אחרת, יש לדון לפי נסיבות המקרה ובדיני מוקצה. |
| האם מותר להפוך את האדמה שבעציץ בשבת? | אסור לעבד ולרכך את האדמה כדי להכשירה לגידול הצמח, גם כשהיא בתוך עציץ. |
| האם מותר לילדים לשחק ולחפור בארגז חול? | בחול דק ויבש שהוכן למשחק ואינו מתגבש יש מקום להתיר, בתנאי שאין בעיית מוקצה או מלאכה אחרת. |
| האם השקיית צמחים אסורה משום חורש או משום זורע? | בגמרא נחלקו אם השקיה נחשבת משום חורש או זורע. להלכה, השקיה אסורה משום תולדת זורע. |
| מדוע המשנה מקדימה את מלאכת זורע למלאכת חורש? | הגמרא מסבירה שבארץ ישראל היו לעיתים זורעים ואחר כך חורשים כדי לכסות את הזרעים. |
| האם אדם העושה חריץ באדמה בלי להתכוון לכך עובר על איסור? | אם אין ודאות שייווצר חריץ, הדבר עשוי להיות מותר משום דבר שאינו מתכוון. אם התוצאה ודאית, יש לדון בדין פסיק רישיה ובטיב התועלת מהחריץ. |
| האם מלאכת חורש אסורה גם אם האדם אינו מתכוון לזרוע באותו יום? | כן. הכשרת הקרקע לזריעה עשויה להיות אסורה מן התורה גם אם הזריעה תיעשה רק לאחר השבת. |
| האם אדם שחרש קרקע שאינה ראויה לזריעה חייב? | יש לבחון אם החרישה הועילה להכשרת הקרקע. עצם תנועת המחרשה אינה מספיקה בהכרח לחיוב מן התורה. |
| האם פעולה אחת יכולה להיות קשורה גם למלאכת חורש וגם למלאכת זורע? | כן. למשל, השקיה גם מרככת את הקרקע וגם מסייעת לצמיחת הצמחים, כפי שמבואר במחלוקת בגמרא. |
לפרטים נוספים והתייעצות חינם השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם