♦ האם מותר ליטול ידיים בשבת כשהמים נשפכים על הדשא?

א. יסוד האיסור

מלאכת זורע – אחת מל״ט אבות המלאכה היא מלאכת זורע, הכוללת לא רק זריעת זרעים אלא גם פעולות המסייעות לצמיחת הצמחים.

בגמרא במסכת מועד קטן (ב ע״ב) מבואר שהמשקה צמחים בשבת חייב משום זורע, משום שההשקיה מסייעת לצמיחתם. בגמרא מובאת גם דעת רבה שיש בהשקיה משום חורש, שכן היא מרככת את הקרקע.

הרמב״ם פוסק: ״וכן המשקה צמחין ואילנות בשבת הרי זה תולדת זורע וחייב״. (רמב״ם, הלכות שבת ח, ב). 

מכאן שאדם המשקה את הדשא בכוונה בשבת עובר על איסור מלאכה, אף שאינו זורע זרעים חדשים.

אולם במקרה שלנו האדם אינו מתכוון להשקות את הדשא, אלא רק ליטול את ידיו.

כאן מתעוררת שאלה הלכתית חשובה: האם פעולה מותרת, הגורמת לתוצאה אסורה שלא התכוונו אליה, מותרת בשבת?

ב. דבר שאינו מתכוון

בגמרא במסכת שבת (כב ע״א) מובאת המחלוקת בין רבי יהודה לרבי שמעון בדין דבר שאינו מתכוון.

להלכה נפסק כרבי שמעון, שדבר שאינו מתכוון מותר, כאשר אין ודאות שהמלאכה האסורה תתרחש.

לדוגמה, אדם גורר ספסל על הקרקע ואינו מתכוון ליצור חריץ. אם אין ודאות שיווצר חריץ, הדבר מותר מצד דין דבר שאינו מתכוון. (שו״ע או״ח של״ז, א׳)

אולם אם התוצאה האסורה ודאית, אין להתיר את הפעולה רק מפני שהאדם אינו מתכוון אליה. מקרה כזה נקרא פסיק רישיה.

ג. פסיק רישיה

הגמרא במסכת שבת (עה ע״א) משתמשת בביטוי: ״פסיק רישיה ולא ימות?״ כלומר, האם אפשר לחתוך את ראשו של בעל חיים בלי שימות?

כאשר פעולה גורמת בהכרח לתוצאה האסורה, אין לומר שהאדם אינו מתכוון לתוצאה ולכן מותר לו לבצע את הפעולה.

נחזור לנטילת הידיים בגינה. אם אדם שופך מים על דשא חי, והמים מגיעים לשורשיו ומועילים לצמיחתו, הרי שההשקיה היא תוצאה צפויה של פעולתו.

לכן אין להתיר את הנטילה על סמך הטענה: ״איני מתכוון להשקות, אלא רק ליטול ידיים״. עם זאת, יש להבחין בין מצב שבו המים בוודאות משקים את הצמחים לבין מצב שבו אין ודאות שתתרחש השקיה מועילה.

שו״ע אורח חיים, סימן של״ו סעיף ג׳: ״אבל האוכלים בגנות אסורים ליטול ידיהם על העשבים שמשקים אותם אף על פי שאינם מכוונים פסיק רישיה הוא״.

כלומר, אדם האוכל בגינה אינו רשאי ליטול את ידיו על גבי העשבים, אף שאין בכוונתו להשקותם. מדוע? משום שהמים מועילים לצמיחת העשבים, והדבר נחשב לפסיק רישיה.

הרמ״א מוסיף שראוי להימנע מאכילה בגינה אם הדבר עלול להביא לשימוש במים שיישפכו על הצמחים.

ד. פסיק רישיה דלא ניחא לה

ומה אם הגינה אינה שלו? כאן המשנה ברורה מביא מחלוקת מעניינת.

יש המתירים כאשר מדובר בגינה שאינה שלו ואינה של אדם שהוא מעוניין בטובתו, משום שהתוצאה אינה רצויה לו – פסיק רישיה דלא ניחא ליה.

אולם המשנה ברורה מציין שרבים מהפוסקים אוסרים גם במקרה כזה לכתחילה.

מכאן שאין להתיר בפשטות השקיה בלתי מכוונת רק משום שהצמחים שייכים לאדם אחר.

ה. גרמא 

מה הדין האם מותר ליטול ידיים בכיור בגינה, כאשר מי הניקוז זורמים אל הצמחים?