תפריט
(א) ראוהו אחיו שירד, והם רצו ובאו. מהרו וקדשו ידיהן ורגליהן מן הכיור, נטלו את המגרפות ואת הצנורות ועלו לראש המזבח. האברין והפדרין שלא נתאכלו מבערב, סונקין אותם לצדדי המזבח. אם אין הצדדין מחזיקין, סודרין אותם בסובב על הכבש.
(ב) החלו מעלין באפר על גבי התפוח. ותפוח היה באמצע המזבח, פעמים עליו כשלש מאות כור. וברגלים לא היו מדשנין אותו, מפני שהוא נוי למזבח. מימיו לא נתעצל הכהן מלהוציא את הדשן.
(ג) החלו מעלין בגזרין לסדר אש המערכה. וכי כל העצים כשרים למערכה. הן, כל העצים כשרין למערכה, חוץ משל זית ושל גפן. אבל באלו רגילין, במרביות של תאנה ושל אגוז ושל עץ שמן.
(ד) סדר המערכה גדולה מזרחה, וחזיתה מזרחה, וראשי הגזרין הפנימים היו נוגעים בתפוח. ורוח היה בין הגזרין, שהיו מציתין את האליתא משם.
(ה) בררו משם עצי תאנה יפין, לסדר המערכה שניה לקטרת, מכנגד קרן מערבית דרומית, משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות, בעמד חמש סאים גחלים, ובשבת בעמד שמונת סאין גחלים, ששם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים. האברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב, מחזירין אותן למערכה. הציתו שתי המערכות באש, וירדו ובאו להם ללשכת הגזית.
דף כט עמוד א
* המשנה מפרטת את סדר הנחת העצים על גבי המערכה ואת סידור מערכה שניה שהיתה נעשית לצורך הקטורת.
* רבא סובר שהמשנה (שאמרה שפעמים היה על המזבח דשן בשיעור שלוש מאות כור) נקטה לשון גוזמא.
* לדעת רבי אמי מצאנו שדיברה תורה לשון הבאי דיברו נביאים לשון הבאי ודיברו חכמים לשון הבאי.
* רבא מביא דוגמא נוספת שבה נקטה המשנה לשון גוזמא, ושמואל מביא 2 דוגמאות אחרות (וחולק על הדוגמא הנוספת שהביא רבא).
דף כט עמוד ב
* עצי זית וגפן לא כשרים למערכה – לדעת רב פפא: כי יש בהם קשרים שמחמתם העצים לא יבשים לגמרי, לדעת רב אחא בר יעקב: משם ישוב ארץ ישראל.
* הגמרא מקשה על רב אחא בר יעקב מברייתא, ומתרצת.
דף ל עמוד א
* הגמרא מתארת מקרה של תאנה שלא עושה פירות.
* במערכה הגדולה שעל המזבח היו משאירים ריוח בין עצי המערכה לצד מזרח (כמין חלון) – רב הונא ורב חסדא נחלקו אם הטעם לכך הוא כדי שתהא הרוח מנשבת בה (וכך האש תדלק מהר) או כדי שיהיו מציתין את האליתא משם.
לפרטים נוספים והתייעצות חינם השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם