המשנה מלמדת כמה מן התנאים הבסיסיים לכשרות הסוכה.

• גובה מקסימלי: לדעת חכמים, סוכה הגבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה; רבי יהודה מכשיר.
• גובה מינימלי: סוכה שגובהה פחות מעשרה טפחים פסולה.
• דפנות: סוכה שאין לה שלוש דפנות פסולה.
• הסכך: אם חמתה מרובה מצילתה – כלומר, אור השמש הנכנס לסוכה מרובה מן הצל שנוצר על ידי הסכך – הסוכה פסולה.

• הגמרא מבארת מדוע המשנה כתבה שסוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה “פסולה”, ולא כתבה “ימעט” כפי שכתבה בדין מבוי.  כיוון שהיא דאורייתא תני פסולה, כי בהלכה זו אפשר לומר קביעה מוחלטת וגמורה. ואולם מבוי שכל עניינו הוא דרבנן לכך אין מקום לומר לשון ״פסול״ בהחלטיות, ולכן תני תקנתא. ואיבעית אימא: בדאורייתא גם כן התנא לעיתים בנוסח של תקנה, מיהו סוכה דנפישי מילתא האמורים במשנה זו (גבוהה, נמוכה, שאין לה שלוש דפנות ושחמתה מרובה) — לכך פסיק ותני לשון פסולה, שלא רצה להאריך ולשנות מה תקנתו של כל אחד מהפסולים האמורים.
• מנה״מ שסוכה מעל 20 אמה פסולה?
• לדעת רבה: הטעם שסוכה הגבוהה מעשרים אמה פסולה לדעת חכמים הוא שבגובה זה אין אדם יודע שהוא דר בסוכה.
• לדעת רבי זירא: בגובה של למעלה מעשרים אמה אין האדם יושב בצל הסוכה אלא בצל הדפנות.
• לדעת רבא: בגובה של למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה את דירתו דירת עראי אלא דירת קבע.

• לדעת רבי יאשיה בשם רב: מחלוקת חכמים ורבי יהודה, אם סוכה שגבוהה מעשרים אמה פסולה או כשרה, היא באופן שאין הדפנות מגיעות לסכך.
• לדעת רב הונא בשם רב: מחלוקת חכמים ורבי יהודה, אם סוכה שגבוהה מעשרים אמה פסולה או כשרה, היא באופן שאין בשטחה אלא ארבע אמות על ארבע אמות.
• לדעת רב חנן בר רבה בשם רב: מחלוקת חכמים ורבי יהודה, אם סוכה שגבוהה מעשרים אמה פסולה או כשרה, היא באופן שאינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושולחנו.
• למסקנת הגמרא בעמוד הבא, קשה מברייתא על דעת רב חנן בר רבה בשם רב (על פי רש”י).