תפריט
(א) ביצה שנולדה ביום טוב, בית שמאי אומרים, תאכל. ובית הלל אומרים, לא תאכל. בית שמאי אומרים, שאר בכזית וחמץ בככותבת. ובית הלל אומרים, זה וזה בכזית.
(ב) השוחט חיה ועוף ביום טוב, בית שמאי אומרים, יחפר בדקר ויכסה, ובית הלל אומרים, לא ישחט, אלא אם כן היה לו עפר מוכן מבעוד יום. ומודים, שאם שחט, שיחפר בדקר ויכסה, שאפר כירה מוכן הוא.
דף ב עמוד א
* מסכת ביצה נקראת כך על שם המילה הראשונה שבה היא פותחת, אבל יש שקוראים לה “מסכת יום טוב” בגלל שעוסקת בהלכות יום טוב.
* במשנה מובאות שלוש מחלוקות בדיני יום טוב שבהן בית שמאי מקלים ובית הלל מחמירים.
* לדעת רב נחמן: המשנה (בה נחלקו בית שמאי ובית הלל בדין ביצה שנולדה ביום טוב) עוסקת בתרנגולת העומדת לגדל ביצים (שהינה מוקצה), ובית שמאי מתירים כי לדעתם אין דין מוקצה ונולד ביום טוב, ובית הלל חולקים.
* רבי סתם במשנה בהלכות שבת כדעת רבי שמעון הסובר שאין מוקצה.
דף ב עמוד ב
* רבי סתם במשנה בהלכות יום טוב כדעת רבי יהודה הסובר שיש מוקצה (בגלל שיום טוב קל משבת ועלולים לזלזל בו, לכן החמיר בדין מוקצה ביום טוב).
* “כח דהתירא עדיף”.
* לדעת רבה: המשנה עוסקת בתרנגולת העומדת לאכילה [וביום טוב שחל להיות אחר השבת], ובית הלל אוסרים משום ‘הכנה’.
* בדבר שלא שכיח לא גזרו חכמים.
* לדעת רב יוסף: המשנה עוסקת בתרנגולת העומדת לאכילה, ובית הלל אוסרים גזירה משום פירות הנושרין.
דף ג עמוד א
* לדעת רבי יצחק ורבי יוחנן: המשנה (האוסרת ביצה שנולדה ביום טוב) עוסקת בתרנגולת העומדת לאכילה ובית הלל אוסרים גזירה משום משקין שזבו.
* אסור לסחוט בשבת את הפירות כדי להוציא מהן משקין; ואם יצאו מעצמן – אסורין, ויש דעה חולקת שמתירה במקרה שהפירות מיועדים לאכילה.
* שלושה תירוצים מובאים בגמרא (מסוף עמוד זה ועד תחילת העמוד הבא) ליישב את הסתירה בדעת רבי יהודה בין המשנה במסכת שבת למשנה במסכת עירובין.
דף ג עמוד ב
* ביצה שנולדה בשבת/יום טוב אסור לטלטל אותה עבור שימושים שונים, אך מותר לכפות עליה את הכלי בשביל שלא תישבר.
* הגמרא מקשה על רב יוסף ורבי יצחק מברייתא בה נאמר “וספיקא אסורה”, ומביאה (בעמוד זה ובתחילת העמוד הבא) שני תירוצים.
* כל ספיקא דאורייתא לחומרא, וכל ספיקא דרבנן לקולא.
* דבר שיש לו מתירין – אפילו באלף לא בטיל (רש”י: הואיל ויש לו מתירין לאחר זמן לא יאכלנו כעת באיסור על ידי ביטול).
* דבר חשוב אינו בטל בתערובת (ונחלקו הדעות מהו דבר חשוב: כל שדרכו לימנות / את שדרכו לימנות / שישה דברים בלבד / שבעה דברים בלבד).
דף ד עמוד א
* לדעת רב אשי: כל דבר שיש לו מתירין – אפילו בדרבנן לא בטיל.
* שבת ויום טוב הסמוכים ונולדה ביצה ביום הראשון – לדעת רב (וכך פוסק רבא): אסורה ביום השני, ולדעת רבי יוחנן: מותרת ביום השני, וגם התנאים נחלקו בכך (אך ביום הראשון לדעת כולם אסורה אפילו בטלטול).
* האמורא רב לא היה דורש בהלכה לאחר סעודת יום טוב (עד למחרת) משום שכרות (כי לשיכור אסור להורות).
דף ד עמוד ב
* לדעת רבי יוחנן: עצים שנשרו מן הדקל בשבת אסור להסיקן ביום טוב שלמחרתו (בניגוד לביצה בה סובר רבי יוחנן שמותרת באכילה ביום השני).
* עצים שנשרו מן הדקל ביום טוב לתוך התנור – מרבה עליהם עצים מוכנים ומסיקן.
* אסור לבטל איסור לכתחילה בדיני דאורייתא, אבל בדרבנן מבטלין.
* שני ימים טובים של גלויות – לדעת רב (וכך פוסק רבא): ביצה שנולדה בראשון מותרת בשני, ולדעת רב אסי: אסורה.
* “הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם”.
* שני ימים טובים של ראש השנה – לדעת רב ושמואל (וכך פוסק רבא): נולדה בזה אסורה בזה.
לפרטים נוספים והתייעצות חינם השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם