תפריט
(א) הבית והעליה של שנים שנפלו, שניהם חולקים בעצים ובאבנים ובעפר, ורואים אילו אבנים הראויות להשתבר. אם היה אחד מהן מכיר מקצת אבניו, נוטלן ועולות לו מן החשבון.
(ב) הבית והעליה של שנים, נפחתה העליה ואין בעל הבית רוצה לתקן, הרי בעל העליה יורד ודר למטה, עד שיתקן לו את העליה. רבי יוסי אומר, התחתון נותן את התקרה, והעליון את המעזיבה.
(ג) הבית והעליה של שנים שנפלו, אמר בעל העליה לבעל הבית לבנות, והוא אינו רוצה לבנות, הרי בעל העליה בונה את הבית ודר בתוכו עד שיתן לו את יציאותיו. רבי יהודה אומר, אף זה דר בתוך של חברו, צריך להעלות לו שכר, אלא בעל העליה בונה את הבית ואת העליה ומקרה את העליה, ויושב בבית עד שיתן לו את יציאותיו.
(ד) וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע, וגנה אחת על גביו, ונפחת, הרי בעל הגנה יורד וזורע למטה עד שיעשה לבית בדו כפין. הכתל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו, פטור מלשלם. נתנו לו זמן לקץ את האילן ולסתר את הכתל, ונפלו בתוך הזמן, פטור, לאחר הזמן, חיב.
(ה) מי שהיה כתלו סמוך לגנת חברו ונפל, ואמר לו פנה אבניך, ואמר לו הגיעוך, אין שומעין לו. משקבל עליו אמר לו הילך את יציאותיך ואני אטל את שלי, אין שומעין לו.
השוכר את הפועל לעשות עמו בתבן ובקש, ואמר לו תן לי שכרי, ואמר לו טל מה שעשית בשכרך, אין שומעין לו. משקבל עליו ואמר לו הילך שכרך ואני אטל את שלי, אין שומעין לו.
המוציא זבל לרשות הרבים, המוציא מוציא והמזבל מזבל. אין שורין טיט ברשות הרבים, ואין לובנים לבנים. אבל גובלין טיט ברשות הרבים, אבל לא לבנים.
הבונה ברשות הרבים, המביא אבנים מביא והבונה בונה. ואם הזיק, משלם מה שהזיק. רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום.
(ו) שתי גנות זו על גב זו והירק בינתים, רבי מאיר אומר, של עליון. רבי יהודה אומר, של תחתון. אמר רבי מאיר, אם ירצה העליון לקח את עפרו אין כאן ירק. אמר רבי יהודה, אם ירצה התחתון למלאות את גנתו אין כאן ירק. אמר רבי מאיר, מאחר ששניהן יכולין למחות זה על זה, רואין מהיכן ירק זה חי. אמר רבי שמעון, כל שהעליון יכול לפשט את ידו ולטל, הרי הוא שלו, והשאר של תחתון.
לפרטים נוספים והתייעצות חינם השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם