סימן תרז- סדר הוידוי במנחה בערב יום כפור, ובו ו׳ סעיפים

(א) צריך להתודות במנחה קדם סעדה המפסקת. {הגה: ויחיד אומרו אחר שגמר תפלתו, ושליח צבור אומרו ביום כפור בתוך התפלה (טור).}

(ב) אין צריך לפרט החטא; ואם רצה לפרט, הרשות בידו; ואם מתודה בלחש, נכון לפרט החטא. {הגה: אבל כשמתפלל בקול רם, או שליח צבור כשחוזר התפלה, אין לפרט החטא; ומה שאומרים על חטא בסדר א׳ ב׳ לא מקרי פורט, הואיל והכל אומרים בשוה אינו אלא כנסח התפלה (דברי עצמו).}

(ג) צריך להתודות מעמד; ואפלו כי שמע ליה משליח צבור והוא התודה כבר, צריך לעמד. {הגה: ויחזר ויתודה עם השליח צבור (ר״ן פ״ב דראש השנה). ועקר הודוי הוא אבל אנחנו חטאנו (טור).}

(ד) עונות שהתודה עליהם ביום הכפורים שעבר, ולא שנה עליהם, אפלו הכי יכול לחזר ולהתודות עליהם.

(ה) בתפלת מנחת ערב יום הכפורים אינו חותם בודוי שאחריה. {הגה: ואין השליח צבור מחזיר הודוי במנחה, אלא מתפלל שמונה עשרה כבשאר ימות השנה (טור ומרדכי עססי׳ תרי״ד); ואין אומרים אבינו מלכנו (עין ססי׳ תר״ד) וכל שכן תחנון.}

(ו) כל הקהל לוקים מלקות ארבעים אחר תפלת המנחה, שמתוך כך יתן אל לבו לשוב מעברות שבידו. {הגה: ונהגו שהנלקה אומר ודויים בשעה שנלקה, והמלקה אומר: והוא רחום יכפר עון וגו׳, שלשה פעמים שהם ל״ט תבות כנגד ל״ט מכות (מנהגים); ונהגו להלקות ברצועה כל דהו, דאינו רק זכרון למלקות; ויקח רצועה של עגל, על דרך שנאמר: ידע שור קונהו (ישעיהו א, ג) (כל בו); והנלקה לא יעמד, ולא ישב, רק מטה (מנהגים) פניו לצפון ואחוריו לדרום (מהרי״ל). יום הכפורים אינו מכפר אלא על השבים המאמינים בכפרתו, אבל המבעט בו ומחשב בלבו: מה מועיל לי יום כפור זה, אינו מכפר לו (רמב״ם פ״ג מהלכות שגגות).}