תהילים א,ג : וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֢וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ
גמ’ עבודה זרה יט,ב: “ועלהו לא יבול” (תהלים א, ג), אמר רב אחא בר אדא אמר רב, ואמרי לה שאמר זאת רב אחא בר אבא אמר רב המנונא אמר רב: יש כאן רמז שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים שהיא בגדר עלים ולא בגדר פירות, גם היא צריכה תלמוד, שנאמר: “ועלהו לא יבול”.
“אשר פריו יתן בעתו”, אמר רבא בפירוש הפסוק: אם “פריו יתן בעתו” כלומר, אם יוציא פרי מתורתו, כלומר שיעשה מה שלמד, הרי אז — “ועלהו לא יבול”, התורה מחיה אותו, ואם לאו [לא] לומד לשם מעשה — על הלומד ועל המלמד עליהם באופן זה הכתוב אומר: “לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח” (תהלים א, ד).