האם מותר לצחצח שיניים בשבת?

מותר לצחצח שיניים בשבת. מי שמוציא דם כשמשפשף בשיניו ע”י המברשת לא ישתמש. בכל מקום, היכול להימנע לגמרי ולא יגרום לו צער טוב לו שיחמיר .

בכדי להימנע מעובדין דחול נכון להחמיר לייחד מברשת שיניים לשבת וכן בכדי לא להכין משבת לחול יזהר לא לרחוץ המברשת אחר השימוש בה אלא יניח בכיור וישתף מאליו כאשר ירחוץ פניו.

פוסקים רבים דנו בשאלה זו מחשש לסיבות הבאות:

1. מלאכת שוחט– -הוצאת דם בשבת גורם לנטילת נשמה של אותו המקום (ויש  דין חובל ויש מחלוקת אם חובל ‘תולדה’ או ‘אב’ של מלאכת שוחט).
2. איסור ממרח – בזמן שהמצחצח מורח ומחליק את המשחה על השיניים-  יש סוברים שהיא אסורה כיוון שהיא גורמת להיווצרות שכבה חלקה של משחה על פני השיניים. ויש חולקים וסוברים שהיא אינה אסורה כיוון שמטרת המריחה היא לפזר את המשחה בפה ולא להחליק אותה. נוסף על כך אין בהחלקת המשחה שום תועלת והיא מתקיימת רק לזמן מועט, שכן עם תחילת הצחצוח, מתערבת המשחה במים הספוגים במברשת ונעשית נוזלית.
3. מלאכת מלבן – כיבוס
4. מלאכת דש– סחיטת המים משערות המברשת תוך כדי צחצוח – יש חולקים וסוברים שסחיטת שערות המברשת תוך כדי צחצוח השיניים מותרת טעמם של הסוברים כן הוא שהאיסור לסחוט את שערות מברשת השיניים הוא איסור דרבנן, שכן המים אינם ספוגים בשערות אלא נמצאים ביניהן, וסחיטת דבר שהמים אינם ספוגים בו אסורה רק מדברי חכמים; וכיוון שכך ניתן להתיר את צחצוח השיניים על ידי צירוף שתי סברות היתר: סברה אחת היא שאדם המצחצח את שיניו אינו מתכוון לסחוט את הנוזלים מתוך המברשת, ולדעת מיעוט מהפוסקים מותר לעשות איסור דרבנן כאשר האדם אינו מכוון לפעולה האסורה; וסברה נוספת היא שלדעת מיעוט הפוסקים סחיטת דבר שהמים אינם נספגים בו אלא נמצאים בין חלקיו אינה אסורה אפילו מדברי חכמים. ואף שאין סומכים על כל סברה בנפרד, סומכים עליהן כאשר הן מצטרפות יחד. בשנים האחרונות פותחו מברשות שיניים מיוחדות לשבת, העשויות מסיבי סיליקון עבים שאין בהם חשש סחיטה.
5. איסור נולד – “מוליד” במשחה– שעושה קצף ע”י שפשוף המשחה.
6. עובדין דחול – נכון לייחד מברשת מיוחדת לשבת כדי לצאת מחשש עובדין דחול
7. הכנה משבת לחול– אין לשטוף את המברשת בסוף השימוש (אם אין בדעתו להשתמש בה שוב פעם בשבת), משום איסור הכנה משבת לחול.
8. רפואה– דנו בדבר אם יש משום איסור רפואה, כיון שרוב המשחות יש בהן אף חומרים מרפאים.
9. שבירת הקיסמין ונשירת הנימין-

רשז”א (שלחן שלמה שכ, כח, ב): “הוא מהדברים המותרים שנהגו בהם איסור, ורבים מהיראים רואים בו איסור חמור עד מאד, ואני לא ידעתי איסור”.

ביבי”א ח”ד ל, כ, בסיכום התשובה, שההיתר לצחצח שיניים הוא דווקא למי שמצטער מכך, אבל מי שיכול להימנע מזה בשבת ולא יגרם לו מכך צער, טוב שיחמיר. וגם כשהתיר כתב שנכון שתהיה מברשת מיוחדת לשבת, כדי להינצל מעובדין דחול.

פניני הלכה – הנראה שכיום שרגילים להקפיד כל כך על צחצוח שיניים, ההימנעות מצחצוח גורמת בוודאי צער, וגם עלול לצאת ממנו ריח רע, שכבר אין רגילים בו. ולכן לכתחילה אפשר להורות לצחצח שיניים.

ילקוט יוסף (סימן שכו) – לענין הלכה נראה, שאדם שאם ימנע מצחצוח שיניים בשבת יצטער מסיבת ריח הפה וכיו”ב, מותר לו לצחצח את שיניו בשבת אפילו על ידי מברשת. ובלבד שהוא רגיל בזה באופן שאין הדבר ברור שעל ידי השפשוף יצא דם מהחניכים..וכן נכון להחמיר לייחד מברשת שיניים לשבת, כדי להינצל מחשש עובדין דחול. ויזהר שלא לרחוץ את המברשת אחר השימוש.