האם ישראל קרוים בנים גם כאשר לא עושים רצון ה’ ?

יש מחלוקת בגמ’ (קידושין לו) בין רבי יהודה לרבי מאיר.

ר’ יהודה – “בנים אתם לה’ אלקיכם” (דברים יד,א) בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרוים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים- אין אתם קרוים בנים.

רבי מאיר– בין כך ובין כך אתם קרוים בנים. שנאמר:

“בנים סכלים המה” (ירמיה ד,כב), בנים לא אמון בם (דברים לב,כ), “זרע מרעים בנים משחיתים” (ישעיה א,ד), “והיה המקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי” (הושע ב,א).

בן יהוידע – רבי מאיר אומר בין כך ובין כך נקראים בנים. הנה נודע מה שכתב הרשב”א ז”ל בתשובה, אע”ג דקיימא לן ר’ יהודה ור’ מאיר הלכה כר’ יהודה, הכא קיימא לן כר’ מאיר, משום דדייק קראי כוותיה ע”ש.

בצור ירום (ב, 224) : אפילו כשהם לא עושים רצונו של מקום הם נקראים בנים, אע”פ שהם בנים משחיתים, והם צריכים להענש על מעשיהם הרעים, אבל אכ”פ הם נקראים בנים, כי בן נשאר תמיד בן.

לכן כל יהודי צריך לזכור שהוא בבחינת בנו של הקב”ה, ולבן יש הרבה זכויות אצל אביו, כמו שהאב תמיד חושב על בנו, כן המחשבה של ה’ היא עליו תמיד, ולכן על כל יהודי ויהודי להיות כלי הראוי למחשבה הזאת.