יום ט”ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות (שו”ע או”ח תקעב ס”ג) ואין אומרים בו תחנון ולא במנחה ביום שלפניו [י”ד בשבט] (שו”ע קלא ס”ו)
שו”ע סימן קלא (ו) “נהגו שלא לפל על פניהם בט״ו באב, ולא בט״ו בשבט, ולא בראש חדש, ולא במנחה שלפניו, ולא בחנכה, ויש אומרים גם במנחה שלפניו, {וכן נוהגין.} בפורים, אין נופלים על פניהם {בל״ג בעמר אין נופלין, בערב יום כפור אין נופלין, וכן ערב ראש השנה אפלו שחרית (מנהגים).}”
המגן אברהם- (טז) בט״ו בשבט. ראש השנה לאילנות. ונוהגין האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות (תיקון יששכר דף ס״ב כ״ה):
מה זה להרבות? הרב שטיימן הסביר שלהרבות נלמד מחז”ל במסכת כתובות שמדובר בשלושה.
חינוך ילדים
ידוע שהאדם נשמל לעץ השדה , כמו שנאמר “כי האדם עץ השדה” ככל שתעמיד ותיישר את הילד מקטנות כך הוא יוכל להמשיך לגדול לפרוח. ככל ששומרים עליו יותר כשהוא קטן, ומשגיחים עליו שיגדל טוב, הוא גדל ישר. ואם הוא מתעקם, כשהוא קטן קל ליישר אותו. אך כשהוא נהיה גזע חזק, רק מסור יכול לעזור.. כך גם אצל האדם, כשהוא קטן, הרבה יותר קל לעשות איתו עבודה, ההשפעה עליו היא גדולה.
דבר נוסף, מצאנו את המילה ‘עץ’ על התורה הקדושה- “עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר” כלומר מה שהאדם יעשה בעולם, תמיד ירגיל ויחנך את הילדים כמה שיותר לתורה. כשהיינו ילדים קטנים, לא היו ממתקים לרוב ובשפע אצל הילדים כמו היום..אבא היה מביא כל יום איזה ופל, איזו סוכריה, נותן לנו ואומר: “תקראו עשרה פרקי תהילים ותקבלו”. בדרך זו אבא היה מרוויח את לימוד התורה של הילד ( הרב חיים יוסף דוד אברגיל)
לפרטים נוספים והתייעצות חינם השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם