דף יד עמוד א
* מתי ניתן להפסיק בקריאת שמע לצורך שאילת שלום? לדעת ר’ מאיר: בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב, ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב, לדעת ר’ יהודה: בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם, ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד.
* האם גם בעת אמירת הלל ומגילה ניתן להפסיק לשאלת שלום? (בימים שאומרים הלל שלם – בין פרק לפרק פוסק, באמצע הפרק אינו פוסק, בימים שאומרים חצי הלל – פוסק אפי’ באמצע הפרק).
* האם טעימת תבשיל (עד רביעית) לדעת אם צריכה מלח או תבלין – טעונה ברכה? לא וגם ומותרת למי ששרוי בתענית.
* האם ניתן לומר שלום לחברו קודם תפילת שחרית? לדעת רב: כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל – כאלו עשאו במה.
* האם יכול לעשות חפציו קודם תפילה? אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל.
* כל המתפלל ואח”כ יוצא לדרך – הקב”ה עושה לו חפציו.
* כל הלן שבעת ימים בלא חלום – נקרא רע.
* כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן – אין מבשרין אותו בשורות רעות.
* הלכה כר’ יהודה שאמר שבין אלהיכם לאמת ויציב לא יפסיק (לשאלת שלום).

דף יד עמוד ב
* האם יש לומר את פרשת “ויאמר” בערבית? אביי סובר שאף בתפילת ערבית יש לומר את כל פרשיית “ויאמר” בקריאת שמע (שלא כדעת רב הסובר שאין לומר זאת בערבית, ושלא כמנהג ארץ ישראל שאין אומרים אלא תחילתה וסופה).
* לדעת ר”ש בן יוחאי: בדין הוא שתקדם שמע לוהיה אם שמוע – שזה ללמוד וללמד ולעשות, והיה אם שמוע לויאמר – שזה יש בה ללמד ולעשות ויאמר אין בה אלא לעשות בלבד. (וזה בנוסף לטעם המובא במשנה בשם רבי יהושע בן קרחה).
* האם יכול לקרוא ק”ש בלא תפילין? כל הקורא ק”ש בלא תפילין – כאילו מעיד עדות שקר בעצמו / כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים.