הפשט לפי הפסוק שמדובר בחוק שקדם ליוסף: רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם” [פס’ כא-כב]),
פירוש הרא”ש (בראשית מז,כב) : יש לומר שיוסף סיבב להם אותו חירות כי כשנתפס יוסף בסיבת אשת אדוניו באותו זמן היו הכומרים שופטים ואמרו כך נראה הקריעה אשר יש ליוסף כדכתיב “ותתפשהו בבגדו” אם הקריעה לפניו הדין עמה שהוא רוצה לאנוס אותה ואם היא לאחריו הדין עמו שהוא ברח מפניה והחזיקה בבגדו וקרעה אותו. וימצא כן שמצאו הקריעה לאחוריו ובשביל אותו משפט צדק זכו שלא מכרו את אדמתם.
פירוש הרא”ש מתקשר עם תרגום יונתן (בראשית לט,יד) – שאותה מרשעת שברה ביצה ולקחה את החלבון של הביצה (שדומה לזרע אדם) ושפכה על מטתה כדי לחזק את דבריה שיוסף כביכול ניסה לאנוס אותה. אותם כומרים שדנו אותו ביקשו לעשות בדיקה ובדקו על ידי אש ונתקשה החלבון..
בצור ירום (פרק ב)– אצל יוסף הצדיק כתוב “ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף” אומר המדרש היא נשאה אבל הוא לא נשא. ובגלל שהוא לא נשא את עיניו אליה, העיר ה’ את עיני הכומרים שדנוהו לומר שהוא לא חטא.. אבל כדי לא לבייש את אשתו החליט שר הטבחים לשים אותו בבית הסוהר.