שו”ע (סימן נה,ד): יש מתירין לומר דבר שבקדושה בתשעה וצרוף קטן שהוא יותר מבן שש ויודע למי מתפללין, ולא נראו דבריהם לגדולי הפוסקים. והוא הדין דעבד ואישה אין מצטרפין.
רמ”א – יש נוהגין להקל בשעת הדחק.
הלכה ברורה – אסור לצרף קטן שלא הגיע למצוות למניין עשרה בכל ענין, ואפילו בשעת הדחק, ואפילו הדרים בישוב קטן שאם לא יצרפו קטן יתבטלו לגמרי ממנין, אינם רשאים להקל בזה. והרואה שעומדים בבית הכנסת לעשות כן, לצרף קטן למניין עשרה, עליו לצאת מיד מבית הכנסת, כדי להפר מחשבתם ושלא תארע תקלה על ידו, ויכשלו בהזכרת שם שמים לבטלה.