מסכת חגיגה עוסקת במצוות הכלליות הנוהגות בשלוש הרגלים. 

• המצווה העיקרית שבה פותחת המסכת היא העליה לרגל, שנקראת מצוות ‘ראיה‘ כלשון הכתוב “שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה’ אלוהיך במקום אשר יבחר..”
• כחלק ממצווה זו, חייב כל אחד להביא עמו קרבן בבואו להיראות לפני ה’ שנאמר “ולא יראה את פני ה’ ריקם”. קרבן זה הוא ‘עולה’ – קרבן שעולה כליל לה’ ואינו נאכל לבעלים או לכהנים, אלא כולו קרב על גבי המזבח.
• קרבן נוסף שמביאים ברגל הוא קרבן חגיגה, שהוא קרבן ‘שלמים’ שנאכל רובו לבעלים, ודרשוהו מן הכתוב “וחגותם אותו חג לה’ ” 
• מצווה נוספת הנוהגת בשלוש הרגלים היא מצוות שמחה, ככתוב “ושמחת בחגך”. בזמן שבית המקדש קיים, מצוות השמחה מתקיימת על ידי אכילת בשר קרבנות, כמו שאמרו חכמים: אין שמחה אלא בבשר קדשים. לפיכך צריך כל אדם להביא קורבנות בימי המועד, באופן שיהיה לו בכל יום בשר קדשים לאכילה.