- רבי שמעון בר יוחאי היה תנא בדור השני לאחר חורבן בית המקדש.
- היה אחד מחמשת התלמידים של רבי עקיבא, המכונים “רבותינו שבדרום”, הם אלו שהקימו את עולם התורה מחדש לאחר מותם של 24,000 התלמידים הראשונים. ואלו הן שמותיהם כפי שמופיעים בגמרא [מסכת יבמות סב ע”ב]:
- רבי מאיר
- רבי יהודה (בר אלעאי – זה שהוזכר בסיפור על הרומאים)
- רבי יוסי (בן חלפתא)
- רבי שמעון (בן יוחאי – רשב”י)
- רבי אלעזר בן שמוע
- ל”ג בעומר, יום פטירתו, מאות אלפים נוהרים למקום מנוחתו במירון כדי לשמוח בשמחת רבי שמעון.
- תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל”ג עמוד ב’ (שבת לג:) מתארת מעשה נורא שישבו שלושה תנאים – רבי יהודה בר אלעאי, רבי יוסי ורשב”י ואיתם היה יהודה בן גרים, ודנו במעשיהם של הרומאים. וז”ל הגמרא: “פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו – תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן: תקנו שווקין – להושיב בהן זונות, מרחצאות- לעדן בהן עצמן, גשרים- ליטול מהן מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. אמרו: יהודה שעילה- יתעלה, יוסי ששתק – יגלה לציפורי, שמעון שגינה – יהרג”
- “אזל הוא ובריה טשו בי מדרשא. כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי. כי תקיף גזירתא אמר ליה לבריה: נשים דעתן קלה עליהן, דילמא מצערי לה ומגליא לן. אזלו טשו במערתא”.
מבואר בגמרא, שרשב”י התחבא במערה מחמת הרומאים ביחד עם בנו רבי אלעזר. יש להבין לכאורה: מדוע לקח רשב”י את בנו הקטן אלעזר איתו למערה, מדוע שיתייסר איתו בתנאים הקשים במשך שנים? הסיבה היא שרשב”י רצה לחנך את בנו, ובחינוך הילדים אי אפשר להתחשב בקשיים, וצריך לעשות כל מה שניתן לחנכם מקטנות ללמוד תורה במסירות ובעיקר בעמלה של תורה. ופחד להשאירו בחוץ מפני שהרומאים מסתובבים בחוץ וישפיעו על חינוכו (הרב מרדכי אליהו)
- שיטתו ההלכתית: רשב”י ידוע כמי שחולק על רבי יהודה (בר אלעאי) בעקביות ומקל מאוד בדיני מוקצה. בעוד שרבי יהודה אוסר לטלטל כל דבר שלא הוכן במיוחד לשבת, רשב”י מתיר לטלטל כמעט הכל, כל עוד הדבר לא “נדחה בידיים” (כמו פירות שהונחו להתייבש והם כרגע מאוסים). הרב מרדכי אליהו זצ”ל נהג לומר שכשם שבהלכה “אין לרבי שמעון מוקצה”, כך גם בנפש – עבור רשב”י אין יהודי שהוא “מוקצה”; לכל אחד יש תיקון ותקווה רק מי שהיה מלא תורה, ונמשל לצימוקים וגרוגרות, אך הוא קלקל את דרכיו וסרח – הוא לבדו נחשב “מוקצה”.
תפריט