תפריט
מדריך הלכות פסח
♦ ראש חודש ניסן
אין תחנון
- אין אומרים וידוי בכל חודש ניסן כיוון שהחודש כולו ימי שמחה לעם ישראל:
- חצי שנה לאחר שיצאו ישראל ממצרים, נצטוו לבנות את המשכן וחנכו אותו בראש חודש ניסן. ושנים עשר נשיאי ישראל הקריבו קרבנות מיום ראש חודש ניסן עד י”ב בו – וכל נשיא היה עושה יום טוב ביום הקריבו לחנוכת המזבח. יום י”ג בניסן היה ‘אסרו חג’ של הנשיאים.
- י”ד בניסן הוא ערב פסח, ולאחר מכן שבעת ימי הפסח עד כ”א בניסן. יום כ”ב הוא ‘איסרו חג’ של פסח.
- מיום כ”ג עד כ”ט הם ימי שמחה על שם העתיד, כי בניין בית המקדש עתיד להבנות בט”ו בניסן כמו שאמרו חז”ל (ראש השנה יא,א) “בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל”. ושבעת ימי חנוכת בית המקדש ידחו לאחר חג הפסח, כדי לא לערב את שמחת בית המקדש עם שמחת חג הפסח.
- בני ספרד מותרים להתענות תענית יחיד בחודש ניסן [ חוץ מר”ח וחג פסח] כגון על פטירת אביו או אמו שפסק מרן השו”ע (תקסח,ח) שטוב להתענות ביום זה. [ כיום עקב חולשת הדורות יש חשש שאם יתענה לא ילמד תורה בריכוז עדיף שלא יתענה כלל וישב ויעסוק בתורה וזכות התורה תעמוד לנפטר]. בני אשכז נהגו שלא להתענות תענית יחיד [חתן כן יכול להתענות למנהגם ביום חופתו מאחר ובאותו יום נמחלים לו כל עוונותיו]
- אמירת אשכבות לנפטרים : בני אשכנז נהגו שלא ובני ספרד שכן.
- בחודש ניסן לא אומרים ‘תיקון רחל’. בחג הפסח עצמו גם ‘תיקון לאה’ לא אומרים.
ברכות האילנות
קמחא דפיסחא
שבת הגדול
♦ בדיקת חמץ
♦ דיני הגעלת כלים
♦ מצה וכשרות המצרכים בפסח
- נוהגים להקפיד לאכול מצה שמורה בליל הסדר.
- האורז והקטניות (חומוס, אפונה, עדשים וכ”ו) אינם חמץ ומותר לאכלם בפסח. מנהג אשכנז נהגו להחמיר באורז ובקטניות היות שלפני כמה מאות שנים היו שדות החיטה והקטניות סמוכות זו לזו היו גרעיני החיטה מתערבים בשדות הקטניות ולא כולם היו בקיאים לברור הקטניות היטב לבל תשאר חיטה (בפסח אם מוציאים גרר חיטה בתבשיל זה אוסר את כולו) לכן בארצות אשכנז הנהיגו על עצמם חומרה שלא לאכול קטניות מחשש שלא יוכלו לבררם כהוגן.
- אישה אשכנזיה הנשואה לספרדי רשאית לאכול אורז וקטניות בפסח וכן יכולה להקל בכל מנהגי הספרדים שמקלים בהם. אך אישה ספרדיה הנשואה לאשכנזי לא תבשל בביתם אורז וקטניות אך כאשר מגיעה לבית הוריה רשאית לאכול שם.
- מותר לכתחילה ללוש ולאפות עוגות מצה עשירה, דהיינו עוגות מקמח חיטה כשרה לפסח הנילוש במיץ פרות, שמן, דבש, חלב , ביצים, בלי מים כלל. ומותר להשהות עיסה זו זמן רב כיוון שכלל אמור חז”ל (פסחים לה,ב) “מי פרות אין מחמיצים”. אבל אין יוצא בה ידי חובה בליל פסח מפני שהיא מצה עשירה ובפסוק כתוב לחם עוני.
♦ דיני ערב פסח
סימן תסח- מלאכה בערב פסח
- מחצות יום אין עושים מלאכה :
- הקרבת קורבן פסח היא יום טוב לאדם ולכן אין לעשות מלאכה.
- כדי שלא ישתהה מביעור החמץ ויכין את ליל הסדר.
- לשים לב איסור המלאכה מחצות יום ולא כמו בערבי שבת שזה משעת המנחה.
- מלאכה על ידי גוי זה מחלוקת . הטעם לאסור (המרדכי) כי חצות ערב פסח דומה בדיניו להלכות חול המועד – כל המלאכות האסורות בחול המועד לא הותרו על ידי גוי . (מלאכות מותרות – דבר האבד וכדומה). להלכה פוסקים להתיר (הרוקח) כי אין לדמות את חול המועד כי החפצא אסור היום עצמו אסור אבל בערב פסח זה איסור על הגברא כי זה יום רגיל רק האדם יש לו איסור ולכן בערב פסח מותר להגיד לגוי . להלכה אז מותר להסתפר על ידי גוי.
- כיבוס בגדים אחרי חצות אסור [מותר להדליק לפני חצות ותעבוד אחרי..] גיהוץ מותר.
- צרכי רבים מותר – חנויות מזון יכולים להיות פתוחים אחרי חצות יום.
- יש מקומות שנהגו לא לעשות מלאכה כל ערב פסח . בירושלים יש כאלה שהחמירו גם בזמננו .
סימן תסט- קנית בשר לשם פסח
- להיזהר מנוסח קניה לשם פסח –
סימן תע- הַבְּכוֹרוֹת מִתְעַנִּין בְּעֶרֶב פֶּסַח
סימן תעא- אכילת מצה בערב פסח
- קנית מתנה לאישה ולילדים לצורך שמחת החג – לא מועיל מחילה של האישה ולכן צריך לקנות גם אם היא אומרת שהיא לא רוצה.
- טבילת כלים לשים לב
- מנוחה בחג
- עריכת שולחן – לערוך את מקום הסדר שיהיה יפה ונאה [זעתר טוב להרחקת המזיקים ולכן טוב לשים על השולחן ]
- הכנת מצות – כזיתות + מרור (חסה)
- קניית יין מהודר – שמנסכים אותו למזבח זה המהודר.
- כוסות המכלים 81 מ”ל + כסאות הסיבה
♦ דיני ליל הסדר
נרות יום טוב
- תמנים בלדי לא נוהגים להדליק נרות עבור יום טוב וכמובן אם מדליקים לא מברכים. תמני שמאי נוהגים כמו הספרדים ומברכים ומדליקים
- טוב לא לברך שהחיינו בהדלקה אלא יכוונו שהחיינו בקידוש עם כולם כדי שלא יהיה הפסק. לפי הרב עובדיה גם אם ברכה שהחיינו בהדלקת נרות לא נחשב הפסק כי אם כיוונה בברכת שהחיינו בהדלקת נרות על היום ולא על 4 המצוות הנוספות שאז יכולה לכוון את זה בקידוש ולא נחשב הפסק ( כל זה בדיעבד).
- ספרדיות המתארחות ידליקו נרות ללא ברכה אצל בעלת הבית (אלא אם כן מדליקים בחדר משלהם) אך אורחות אשכנזיות מדליקות ומברכות כי מברכות על תוספת אורה.
שולחן נאה
- יהיה שלחנו ערוך מבעוד יום, כדי לאכל מיד כשתחשך.מפני שמצוה למהר ולאכל בשביל התינוקות שלא יישנו, אבל לא יאמר קדוש עד שתחשך.
- יסדר שלחנו יפה בכלים נאים כפי כחו, ויכין מקום מושבו שישב בהסבה דרך חרות.
- מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים, כדי שיראו שנוי וישאלו
מצוות הלילה
יכוונו כולם למצות ארבע כוסות, סיפור יציאת מצרים, אכילת מצה ומרור. גם הנשים חייבות המצוות אלו.
א. קדש – הסיבה (סימן תע”ב)
- מה יכוון בברכת שהחיינו? מכוונים על 5 מצוות- על עצם היום ועוד 4 מצוות ליל הסדר : שתית 4 כוסות, סיפור יציאת מצרים ,אכילת מצה , מרור.
- כשהוא מסב לא יטה על גבו ולא על פניו ולא על ימינו, אלא על שמאלו. (גם איתר יד)
- אשה אינה צריכה הסבה אלא אם כן היא חשובה. הגה: וכל הנשים שלנו מקרי חשובות (מרדכי ריש פ׳ ע״פ ורבנו ירוחם), אך לא נהגו להסב כי סמכו על דברי ראבי״ה דכתב דבזמן הזה אין להסב (דברי עצמו). לפי הרב רצבאי (מועדים עמ’ נד) נשים אינם נוהגות להיסב בגלל צניעות.
- שעור הכוס, רביעית לאחר שימזגנו {אם רוצה למזגו,} וישתה כלו או רבו. ואם יש בו הרבה רביעיות, שותין ממנו כל כך בני אדם כמנין רביעיות שבו. ויש אומרים שצריך לשתות רב הכוס, אפלו מחזיק כמה רביעיות. {וצריך לשתות השעור שלא בהפסק גדול בינתים (בית יוסף בשם רוקח).}
- מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו, או שונאו, צריך לדחק עצמו ולשתות, לקים מצות ארבעה כוסות.
- מצוה לחזר אחר יין אדם
- תינוקות שהגיעו לחנוך, מצוה לתן לכל אחד כוסו לפניו.
- מצווה לברך את הילדים לאחר הקידוש כמו בשבת.
אכילה מועטה
הרב עובדיה הנהיג בביתו לאכול לפני ההגדה אורז וביצה כדי שלא יהיו רעבים ולא יהיה בלחץ ההגדה.
לא לשכוח לברך ברכת נפשות אחרי אכילת הביצה. (העבירה הראשונה שעושים אחרי יום כיפור זה שלא מברכים ברכה אחרונה אחרי הרוגלח)
ב. ורחץ
- נוטלים ידים לטיבולו במשקה (כרפס). לפי מנהג הבלדי מברכין על נטילה זו ענט”י מפני שטיבולו במשקה (כן המנהג כדעת הרמב”ם פרק ח’ מהלכות חמץ ומצה הלכה ב’) ובשאמי אין מברכין (כדעת השו”ע סימן תעג סעיף ו)
ג. כרפס
- מהו הכרפס? לפי הרב רצבאי – לצורך טיבול ירק הראשון יש נוהגין ליקח עלי “בקדנוס” הנקרא פטררוזליא , שמקובל אצלנו שזהו הכרפס (אעפ”י שיש אומרים שהכרפס הוא המין הנקרא כאן סלרי שיש לו טעם טוב כשהוא חי). ויש נוהגים לקחת עלי צנון.
- למה נקרא כרפס? ס-פרך (זכר ל-60 ריבו עם ישראל שעבדו בפרך)
- לוקח כל אחד ואחד לעצמו מעלי הכרפס או הצנון כזית לפי הבלדי ופחות מכזית לפי השאמי. (כדי לא לברך ברכה אחרונה) במידה ואכל יותר מכזית עדיין לא יברך ברכה אחרונה כדי שלא יהיה בעיה בברכת המרור.
- מברך בעל הבית בורא פרי האדמה וכולם מכוונים לברכתו, וצריך לכוון לפטור בברכה זו גם את המרור שיאכלו אחר כך.
- מטבלים מקצתו בחרוסת , ויש מהשאמי שמבטלים במי מלח או חומץ.
- יש נוהגים לאכול זה בהסיבה ויש בלא הסיבה. [ ומי שאין לו מנהג ידוע עדיף שלא להסב ] לפי הרב עובדיה- רשאי להסב.
ד. יחץ
- מביאין לפני בעל הבית את קערת הסדר שיש בה שלשה מצות ומרור וחרסת וכרפס או ירק אחר.
- כיצד יסדר את קערת הסדר? דעת הגר”א , דעת האר”י
- מדוע 3 מצות? שנים בשביל לחם משנה כשאר יו״ט ואחת כדי לבצעה לשתים חציה לקיים בה מצות אכילת מצה דלחם עוני קרייה רחמנא ומה דרכו של עני בפרוסה וחציה השני בשביל אפיקומן [בלדי יש 2 מצות ]
- איזה מצה חוצים ? על המצה האמצעית. שהיא כנגד לוי כדי לרמז שגם הם היו בלב נשבר עקב צרת אחיהם (שאומרים הא לחמא עניה די אכלו אבהתנא – והרי לוי לא השתעבד ולכאורה לא אכלו לחם עני אז גם הם נשאו בעול עם חברם ואכלו גם לחם עוני).
- מדוע חוצים את המצה האמצעית? דעת הר”ן בתורה כתוב “לחם עני” בכתיב חסר. מכאן למדו חז”ל שהמצה צריכה להיות פרוסה, כדרכו של עני בפרוסה.
- החלק הגדול מחצית המצה שומרים לאפיקומן כי צריך 2 כזיתות.
- מדוע מטמינים את האפיקומן – דעת הכלבו כדי שהילדים יתמהו על השינוי – שמטמינים את המצה, למרות שעדיין לא אכלו אותה, וישאלו על שינוי זה.
ה. מגיד
- האם כל אחד צריך לקרוא לעצמו או מחלקים את הקריאה ויוצאים ידי חובה ‘שומע כעונה’ ? יחלקו את הקריאה אך כל אחד גם יקרא לעצמו ולא יסתמך על ‘שומע כעונה’ לכתחילה.