מצוות פורים הכל מתחיל במ’ – * מתנות לאביונים * מקרא מגילה * משתה טשמח * משלוח מנות

חודש אדר

♦ להרבות בשמחה– “משנכס אדר מרבים בשמחה” (תענית כט,א) 

דין עם גוי– יהודי שיש לו משפט עם הגוי ישתדל שהדיון יתקיים בחודש אדר היות וחודש זה מסוגל לישועות גדולות יותר מכל חודש אחר. 

פטירת משה רבנו– ביום ז באדר נפטר משה רבנו כמובא בגמ’ קידושין לז,א ובשו”ע סימן תקפ סעיף ב. 

גמ (מגילה,יג) ״הפיל פור הוא הגורל״ (אסתר ג׳:ז׳) תנא כיון שנפל פור בחודש אדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד.

פורים קטן– בשנה מעוברת ימי י”ד וט”ו שבאדר ראשון (פורים קטן) אף שאין עושים בהם את מצוות הפורים מכל מקום אסורים בהספד ותענית ואין אומרים בהם תחנון. 

סדר ארבע פרשיות

כתוספת לקריאת התורה של פרשת השבוע בכל שבת, תקנו חז”ל עוד ארבע קריאות בשבתות הסמוכות לפורים, ואלו הן: שקלים, זכור, פרה, החודש. והיינו שלאחר הקריאה בפרשת השבוע, קורא המפטיר אחת מהקריאות הנ”ל. 

מדוע תקנו קריאת ארבע פרשיות בחודש אדר?

♦ פרשת שקלים– מכיוון שבזמן שבית המקדש היה קיים, ציוותה התורה שקודם חודש ניסן על כל אחד מישראל להביא תרומת מחצית השקל לבית המקדש, כדי שמראש חודש ניסן בשנה זו יקריבו מכסף זה “קורבנות ציבור” [קורבן תמיד, מוספים, לחם הפנים ועוד] . כמו שנאמר (במדבר כח,יד) “זאת עולת חודש בחודשו לחודשי השנה” למה כפלה ושילשה התורה את החודשים? אלא לדרשה “אמרה תורה חדש והבא לי קורבן מתרומה חדשה” כלומר יש חודש שאתה צריך לחדש הקורבנות להביאם מתרומה חדשה (מסכת יומא סה,ב) .

גמ מגילה יג,ב : ״אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף״ וגו׳ (אסתר ג׳:ט׳) אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו.והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים

♦ פרשת זכור–  יש לדון אם מצוות מחיית עמלק נוהגת היום.. וכן גם סנחריב בלבל את כל האומות ואין אנו יודעים מיהו עמלק, בכל זאת אנחנו קוראים בכל שנה פרשת זכור שהרי אם יבוא אליהו הנביא, ויאמר שאיש זה מזרע עמלק הוא, מצווה להורגו ולאבדו מן העולם לכן גם מצות עשה של זכירת עמלק נוהגת בזמן הזה. תקנו חכמים לקרוא פרשה זו בשבת שלפני פורים כדי להסמיך את מחיית עמלק למחיית המן שאף הוא היה מזרע עמלק. לדעת רוב הפוסקים קריאת פרשת זכור היא מן התורה ומאחר ומצוות צריכות כוונה לכן על הש”צ לעורר את דעת הקהל קודם הקריאה שיכוונו לצאת ידי חובה (פורים בהלכה ובאגדה). 

כיצד נקבע באיזו שבתות נקראים ארבע הפרשיות? 

יש לבדוק באיזה יום בשבוע יחול ראש חודש אדר:

  • ז- חל ר”ח אדר בשבת – בשבת זו יקראו פרשת שקלים, לאחריה [ח’ אדר] פרשת זכור, ולאחריה [ט”ו אדר] תהיה שבת הפסקה, לאחריה [כ”ב אדר] פרשת פרה, ולאחריה [כ”ט אדר] פרשת החודש. 
  • ב- אם יחול ר”ח אדר ביום שני- בשבת שלפני [כ”ט שבט] יקראו פרשת שקלים, לאחריה [ו’ אדר] שבת הפסקה, לאחריה [י”ג אדר] פרשת זכור, ולאחריה [כ’ אדר] פרשת פרה, ולאחריה [כז אדר] פרשת החודש
  • ד- אם יחול ר”ח אדר ביום רביעי- אזי בשבת לפני רו”ח [כ”ז שבט] יקראו פרשת שקלים, ולאחריה [ד אדר] תהיה שבת הפסקה, ולאחריה [יא אדר] פרשת זכור, ולאחריה [יח אדר] פרשת פרה, ולאחריה [כה אדר] פרשת החודש. 
  • ו- אם יחול ר”ח אדר ביום שישי- אזי בשבת לפני רו”ח [כ”ה שבט] יקראו פרשת שקלים, ולאחריה [ב אדר] תהיה שבת הפסקה, ולאחריה [ט אדר] פרשת זכור, ולאחריה [ט”ז אדר] תהיה שוב שבת הפסקה, ולאחריה [כ”ג אדר] פרשת פרה, ולאחריה [ר”ח ניסן] פרשת החודש. 

 

ר”ח אדר לעולם חל בימי שבת,שני,רביעי ושישי. ראשי תבות זבד”ו. 

כסימן לזכור את שבתות ההפסקה הנ”ל, נתנו לו חז”ל ראשי תיבות: ז”טו, ב”ו, ד”ד, ו”ביו. 

והיינו : ז”טו – שיחול ר”ח אדר ביום ז’- אז שבת ההפסקה תהיה בט”ו לחודש. ב”ו– שיחול ר”ח ביום ב’ שבת ההפסקה תחול ב-ו’ לחודש. ד”ד– שיחול ר”ח ביום ד’, שבת ההפסקה תחול בד’ לחודש. ו”ביו– שיחול ר”ח ביום ו’ יהיו שתי שבתות הפסקה – אחת תחול ב-ב’ לחודש, ואחת בי”ו (טז ) לחודש. 

  • האם פרשת זכור ופרה הם מהתורה?
  • האם נשים מחויבות בפרשת זכור? 

י”ג אדר תענית אסתר 

  • מתענים בי״ג באדר; ואם חל פורים באחד בשבת, מקדימין להתענות ביום חמישי (שו”ע תרפו,ב)
  • תענית זה אינו חובה, לכן יש להקל בו לעת הצרך, כגון: מעברות או מיניקות או לחולה שאין בו סכנה, ואפלו כואבי עינים, שאם מצטערים הרבה לא יתענו ויפרעו אחר כך, אבל שאר בריאים לא יפרשו מן הצבור (רמ”א ,שם)
  • בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י״ג באדר להלחם ולעמוד על נפשם והיו צריכין לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם ד׳ להנקם מאויביהם ומצינו כשהיו ביום מלחמה שהיו מתענין שכן אמרו רז״ל שמרע״ה ביום שנלחם עם עמלק היה מתענה וא״כ בודאי גם בימי מרדכי היו מתענים באותו יום ולכן נהגו כל ישראל להתענות בי״ג באדר ונקרא תענית אסתר כדי לזכור שהש״י רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ד׳ בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם.(מ”ב )

ליל פורים

  • יש שנהגו ללבש בגדי שבת ויום טוב בפורים, וכן נכון (הרמ”א תרצה,ב מביא את דעת מהרי״ל)
  • אומר: על הנסים, בלילה וביום.
  • נכון לכוין בברכת שהחיינו גם על משלוח מנות וסעודת פורים שהם ג״כ מצות ויודיע זה להש״ץ המברך דבעי כונת שומע ומשמיע (מ”ב) 
  • אחר קריאת המגלה בערבית, אומר: ואתה קדוש, ואם חל במוצאי שבת אומר: ויהי נעם, קדם ואתה קדוש.

יום פורים

  • ארבע מצוות יש לקיים ביום פורים: קריאת מגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, וסעודה ומשתה. 
  • בקריאת מגילה ביום אין לברך שהחיינו (סימן תרצב,א) אך לפי מנהג האשכנזים כן יש לקרוא שהחיינו. ספרדי בבית כנסת של אשכנזים לא יענה אמן לאחר ברכת שהחיינו שלא יהיה לו הפסק לפי הילקו”י.  
  • אין קוראים הלל ואין נופלים על פניהם (סימן תרצג,ג)
  • מתנות לאביונים- צריך 2 מתנות ל2 אביונים . ערך המתנה היא כשווי מנת פלאפל או מנת שוואמה. 
  • יש לתת משלוח מנות – 2 מנות לאדם אחד לפחות. 
  • טוב לעסק מעט בתורה קדם שיתחיל הסעדה, וסמך לדבר: ליהודים היתה אורה ושמחה (אסתר ח, טז) ודרשינן: אורה, זו תורה (מהרי״ב).(הרמ”א סימן תרצה,ב)
  • נוהגים לעשות סעדת פורים לאחר מנחה, וערבית יתפללו בלילה. ומתפללים מנחה תחלה בעוד היום גדול; ורב הסעדה צריכה להיות ביום (מנהגים), ולא כמו שנוהגין להתחיל סמוך לערב ועקר הסעדה הוא ליל ט״ו (רמ”א סימן תרצה,ב)
  • טוב לעשות סעודה על פת ( יש מחלוקת אם חייב או לא ולהלכה מעיקר הדין לא חייב בפת). 
  • חיב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי (שו”ע סימן תרצה,ב). הרמ”א מביא דעת “כל בו” דאינו צריך להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלמודו ויישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי (מהרי״ל). 
  •