מדוע תקנו קריאת ארבע פרשיות בחודש אדר?

♦ פרשת שקלים– מכיוון שבזמן שבית המקדש היה קיים, ציוותה התורה שקודם חודש ניסן על כל אחד מישראל להביא תרומת מחצית השקל לבית המקדש, כדי שמראש חודש ניסן בשנה זו יקריבו מכסף זה “קורבנות ציבור” [קורבן תמיד, מוספים, לחם הפנים ועוד] . כמו שנאמר (במדבר כח,יד) “זאת עולת חודש בחודשו לחודשי השנה” למה כפלה ושילשה התורה את החודשים? אלא לדרשה “אמרה תורה חדש והבא לי קורבן מתרומה חדשה” כלומר יש חודש שאתה צריך לחדש הקורבנות להביאם מתרומה חדשה (מסכת יומא סה,ב) .

גמ מגילה יג,ב : ״אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף״ וגו׳ (אסתר ג׳:ט׳) אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו.והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים

♦ פרשת זכור–  יש לדון אם מצוות מחיית עמלק נוהגת היום.. וכן גם סנחריב בלבל את כל האומות ואין אנו יודעים מיהו עמלק, בכל זאת אנחנו קוראים בכל שנה פרשת זכור שהרי אם יבוא אליהו הנביא, ויאמר שאיש זה מזרע עמלק הוא, מצווה להורגו ולאבדו מן העולם לכן גם מצות עשה של זכירת עמלק נוהגת בזמן הזה. תקנו חכמים לקרוא פרשה זו בשבת שלפני פורים כדי להסמיך את מחיית עמלק למחיית המן שאף הוא היה מזרע עמלק. לדעת רוב הפוסקים קריאת פרשת זכור היא מן התורה ומאחר ומצוות צריכות כוונה לכן על הש”צ לעורר את דעת הקהל קודם הקריאה שיכוונו לצאת ידי חובה (פורים בהלכה ובאגדה).