מדריך הלכות ברכות

מדוע תיקנו חכמים את ברכות הנהנין?

פניני הלכהתקנו חכמים לברך את ברכות הנהנין על ההנאה שאדם נהנה מאכילתו ושתייתו, ואפילו אם הוא אוכל או שותה כלשהו, אם הוא נהנה, עליו לברך, ש”אסור לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה” (ברכות לה, א). אבל מי שאינו נהנה – אינו מברך. לפיכך, מי ששבע לגמרי, עד שנפשו קצה באכילה נוספת, ובכל זאת נאלץ לאכול, כגון שלא נעים לו לפגוע במארחיו, לא יברך על אכילה זו, שנקראת ‘אכילה-גסה’. אבל אם למרות ששבע עדיין יש לו תחושת הנאה בגרונו – יברך (מ”ב קצז, כח). 

מה נחשב הנאה המצריכה ברכה – הנאת החיך או הנאת המעיים?

פניני הלכההנאת האכילה כוללת שני מרכיבים: הנאת החיך מטעמו של האוכל, והנאת המעיים מערכו התזונתי, שמעניק לאדם כוח וחיוניות. יש מקרים שבהם אדם נהנה במעיו ולא בגרונו, ואזי הדין, שאם הוא אוכל כדרך אכילה, עליו לברך לפני אכילתו.

לדוגמה, חולה שאינו מסוגל להרגיש בטעם האוכל, כיוון שהאוכל מזין אותו – עליו לברך. וכן כשאדם בולע את מזונו בלי להרגיש את טעמו, כיוון שהוא מזין אותו – עליו לברך. אבל חולה שמזינים אותו דרך צינור (זונדה) שמזרים את מאכלו לתוך קיבתו, אינו מברך לא לפני אכילתו ולא אחריה. ואף שיש לו מזה תועלת מרובה, שעל ידי כך הוא מקבל את המזון הנצרך לקיומו – כיוון שאין זה כדרך אכילה, לא חלה על כך תקנת הברכות. ואם ירצה להדר, יודה לה’ בנוסח אישי.

האוכל מאכל מר או חמוץ שטעמו דוחה, למרות שהוא מזין, לא יברך, מפני שאין דרך לאכול דברים שטעמם דוחה. ולכן השותה שמן זית או חומץ, שטעמם מעורר דחייה, אינו מברך.

ברכה ראשונה

ישנם ששה סוגי ברכות לפני האכילה, ורשאי התבות שלהם המג”ע א”ש – המוציא, מזונות, גפן, עץ , אדמה, שהכל.

על מה יש להקפיד בזמן הברכה?

  • נקיות ידים לברכות 
  • כיפה על הראש לברכה 
  • לתפוס בצד ימין שמברך ( איטר זה מחלוקת אשכנז בצד שמאל , פוסקים ספרדים – בימין)
  • אמירת הברכה כהוגן– יש לבטא את הברכה בפה, מילה במילה, ולא לאומרה בחיפזון ובהבלעת מילים וכן יש יש להשתדל לשים לב למשמעות המילים ולברך בכוונה ובהודיה לה’ על כל הטוב שמעריף עלינו ( בהלכה ובאגדה) 
  • לברך בקול רם כדי שאחרים יענו “אמן” – רבי יוסי אומר: “גדול העונה אמן יותר מן המברך” (ברכות נג,ב) 
  • הפסק בין ברכה לאכילה– אחר הברכה, אין לדבר כלל עד שיאכל או ישתה, ויבלע מעט. 
  • לברך שיש סכין זה בעייתי 
  • לא לעשות מלאכה בשעת ברכה

מהו הפסק בין הברכה לאכילה

  • דיבור 
  • תוך כדי דיבור
  • הליכה
  • נמצא לפניך – שוקלד עם עטיפה . / קולר של מים קרים – צריך לפתוח את המים לפני או לא .. 

מהו סדר הקדימות בברכות?

א. יש לפניו כמה ברכות, איזו ברכה יקדים?

בני אשכז- מג”ע א”ש, דהיינו מזונות, גפן, עץ, אדמה , שהכל.

בני ספרד- שקיבלו הוראות מרן השו”ע, הכלל הוא, שברכת “מזונות” היא הראשונה, וברכת “שהכל” היא האחרונה, וביניהם רשאי לברך ולהקדים מה שירצה ( טו בשבט בהלכה ובאגדה) 

ב. אם יש לפניו כמה מינים, מאותה הברכה, על איזה מאכל יברך?

אם היו לפניו מיני מאכל שונים שברכתם שווה ואינם משבעת המינים , יברך על מה שחביב לו יותר. ו”חביב” היינו שרגיל להיות חביב עליו, אפילו אם עתה הוא חפץ במין השני. 

כאשר מונחים לפניו פירות משבעת המינים, וגם שאר מיני פירות, אף אם חביב לו יותר הפרי שאינו משבעת המינים, יקדים לברך על הפרי משבעת המינים, ויפטור בזה את שאר הפירות. (טו בשבט בהלכה ובאגדה) 

ג. אם היו לפניו כמה מיני פירות משבעת המינים, על איזה מהם יברך?

נאמר בתורה: “ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן, ודבש “

אמרו חז”ל (ברכות מא,א) כל המוקדם בפסוק הוא קודם לברכה.

  1. זיתים 2. תמרים 3. ענבים 4. תאנים 5. רימונים

סימן נאה לזכור את סדר הקדימה של הפירות משבעת המינים- לפי מספר הגרעינים שבהם. 

  1. זיתים – גרעין אחד
  2. תמר- הגרעין מפוצל ושסוע לשנים 
  3. ענבים- בד”כ שלושה או ארבעה גרעינים
  4. תאנה- הרבה גרעינים 
  5. רימון- כולו גרגרים 

מה הדין אם טעה בברכה?

  • אחר שבירך , אין צריך לברך שוב על מאכלים שונים מאותה הברכה. 
  • אם הוא בספק אם בירך או לא , לא יברך שוב כי “ספק ברכות להקל”. במקרה כזה שאינו יכול לברך כדי שלא יכשל ב”ברכה לבטלה” יכול לבקש מחברו שיכוון עליו בברכתו מדין “שומע כעונה”. 
  • ברכה בטעות טעה ובירך ברכה שלא היה צריך לברכה, יאמר: “ברוך, שם כבוד מלכותו , לעולם ועד”. שבזה מראה שלא התכוון להוציא שם שמים לבטלה אלא רק בירך את הקב”ה שהוא ברוך ומבורך לעולם ועד. מי שרק התחיל את הברכה ואמר “ברוך אתה ה’ ” ונזכר שכבר בירך , יאמר מיד “למדני חוקיך” כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה ויראה כאומר פסוק. 
  • טעה והחליף את הברכה : “אדמה” במקום “עץ” – יצא ידי חובה כי גם העץ גדל באדמה. “העץ” על “אדמה” – לא יצא, כי ירקות לא גדלים על העץ. בירך “מזונות” על פירות/ירקות/מאכלים שונים – יצא ידי חובה כי גם הם מזינים. הכלל הוא שברכת בורא מיני מזונות פוטרת הכל חוץ ממים ומלח. בירך “הגפן” על מיץ – לא יצא ידי חובה. בירך “שהכל” – יצא ידי חובה היות “ושהכל פוטר הכל”. בירך “המוציא” על עוגה– יצא היות ויש מחלוקת מהו פת הבאה בכיסין. 

על מה מברכים בורא מיני מזונות?

גמ ברכות -פת הבאה בכיסמינין מברכים עליה מזונות. מהו כיסמין נחלקו הפירושים: 

  • כיסמין – נקזז – האי גאון
  • כיסים- ממולא – רבינו חננאל
  • נילוש – הרמב”ם – הבצק נילוש במיץ ולא במים – טעם מתוק  (מה נילוש – מרן – שונה מהטעם הרגיל , הרמ”א- שונה לגמרי שהטעם ניכר. ) 

נפסק כשלושתם להקל 

ברכה אחרונה

ברכה אחרונה הינה ברכה שמברכים לאחר אכילה או שתיה. מברכים רק שאכל או שתה – אכילה ושתיה משמעותיים. 

ישנן 3 ברכות אחרונות : “ברכת המזון” , “מעין שלוש” ו”בורא נפשות”. 

מהו שיעור אכילה משמעותית המחייבת ברכה אחרונה?

להלכה הברכה האחרונה היא רק באכילת 27 גרם בתוך 7.5 דקות או שתית 81 מ”ל בבת אחת. 

השיעור בכדי להתחייב ברכה אחרונה הינה אכילת “כזית” בתוך זמן של “אכילת פרס”. אבל אם אכל כזית במשך זמן רב יותר, אין זו אכילה רצופה ואינו מברך ברכה אחרונה. 

מהו שיעור “כזית” נחלקו הפוסקים:

  • שיעור 27 גרם – כדעת רש”י וכך נפסק בשו”ע (ביצה 52 גרם- 58 גרם , הרב עובדיה – 54 גרם) 
  • חזון איש- שיעור כביצה הינו 100 גרם ( נפקא מינה לאתרוג מהתורה בשיעור ביום הראשון..) 
  • אכילה כזית ושתיה רביעית 
  • זמן אכילה כדי להתחייב בברכה אחרונה- עד 7 וחצי דקות
  • נפח או משקל
  • מהו שיעור כזית? 27 גרם כדעת רש”י כך פסק שו”ע (ביצה 52 גרם-58 גרם – הרב עובדה 54 גרם..)  חזון איש – 100 גרם שיעור כביצה (נפקא מינה לאתרוג מהתורה השיעור ביום ראשון)
  • לדוגמא פופקרן/במבה כמעט ולא שוקל אבל יש לו נפח – אז צריך לברך או לא ברכה אחרונה ? 
  • מילוי – מצטרף או לא? כמו בורקס :  ספרדים – לא מצטרף , אשכנזים- כן 

מהו שיעור רביעית

  • שיעור רביעית – כמניין כוס -86 מ”ל (הרב חיים נאה). לשתות בשתי לגימות ( כוס חד פעמית 180 מל ) 
  • הרב עובדיה – 81 מל..  
  • החזון איש לשיטתו שיעור רבעית 150 מל – סימן כוס הגון (150 מל) 

מהם ארבעת הברכות הכלולות בברכת המזון ?

א. ברכת הזן – הודיה לה’ על המזון.

ב. ברכת הארץ– הודיה לה’ על ארץ ישראל. 

ג. ברכת בונה ירושלים– בקשה על ירושלים ובית המקדש שייבנה במהרה.

ד. ברכת הטוב והמטיב- הודיה לה’ על הטבותיו התמידיות עמנו בכל התחומים. 

על מה מברכים ברכת מעין שלוש?

על שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל.

כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.

  1. אחר אכילת מיני דגן העשויים מחיטה או שעורה.
  2. אחר אכילת זיתים,תמרים,ענבים,תאנים ורימונים. 
  3. שתית יין 

 

מברכים “מעין שלוש” משום שיש בה תקציר שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון.

מה פירוש המילים בברכת בורא נפשות?

“בורא נפשות רבות וחסרונן-הקב”ה בורא נפשות וממלא את חסרונם וצורכיהם ההכרחיים, כמו לחם ומים, שאי אפשר בלעדיהם.

על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי- יחד עם זאת הקב”ה ברא עוד דברים רבים, שהעולם יכול היה להתקיים אף בלעדיהם, אך הוא ברא לנו אותם כדי לתת לנו תענוג, הנאה ושמחה. 

ברוך חי העולמים”- הקב”ה הוא החיות של כל העולמות. כדברי “יסוד ושורש העבודה”- יכוין במחשבתו, בשמחה עצומה שאתה ה’ מחיה את כל העולמות, ובהעדר שפע קדשך אפילו רגע אחד, יתבטלו והיו כלא היו”. 

שאלות 

  • מה מברכים על מאכלים מזינים כאשר טעמם דוחה או מר? כגון שמן זית או חומץ? (סימן רב,ד)
  • מה מברכים על מים/מיץ כאשר שותים לרפואה? (סימן רד ז-ח)
  • האם צריך לברך אם נאלץ לאכול כגון שלא נעים לו לפגוע במארחיו? (סימן רד,ח) 
  • מה הדין אם ברך על פרות האילן בורא פרי האדמה או ברך על פרי האדמה בורא פרי העץ ? (סימן רו,א)
  • מה דין אם בירך על פרי והביאו לפניו פירות אחרים, האם צריך לברך עליהם שוב? (סימן רו, ה) 
  • האם ברכה אחרונה שעל היין פוטרת שאר משקים? ( סימן רח, סעיף טז)
  • מהו שיעור כזית?