המדריך לחג שבועות

מאכלי חלב

מדוע אוכלים מאכלי חלב בחג שבועות ?

• מקור המנהג לאכילת מאכלי חלב בחג השבועות מוזכר כבר בספרי הראשונים. בספר “כל בו”, אותו חיבר אחד מן הראשונים, נכתב: “נהגו לאכול דבש וחלב בחג שבועות מפני התורה שנמשלה לדבש וחלב כמו שכתוב (שיר השירים ד’ יא’) ‘דבש וחלב תחת לשונך'”
•  בשו”ת “שם משמעון”: “דכיון דלכו”ע בשבת נתנה תורה, א”כ היו צריכים לעשות קידושא רבא של יום השבת על היין, אבל מאחר שיצאו אז מגדר נכרי ונכנסו לכלל ישראל, א”כ היו על היינות שלהם דין נכרי, ולא היה ראוי לקדש עליו, וא”כ היו צריכים לקדש על חלב שהוא מרוי ומשכר דומיא דיין, ולזכר זה אנו אוכלין מאכלי חלב בשבועות ע”כ. ולפי”ד נמי משמע שהמנהג של אכילת מאכלי חלב בשבועות הוא בבוקר“
• ספר המטעמים: “איתא בשו”ע (יו”ד רמו’) כי יש לעשות סעודה בכל גמר מצוה, ואסרו חג הוא סעודת גמר מצות יום טוב, וא”כ צריכין לעשות סעודה בגמר ספירת העומר וא”א לעשות סעודה בבשר, כי אינו ניכר שהיא נעשית לשם כך רק לכבוד יום טוב, ועל כן עושין סעודה ממאכלי חלב”. מכאן נראה כי יש לאכול את הסעודה החלבית בליל יו”ט, שאז מסתיימת מצות ספירת העומר. בספר ‘אורחות רבינו’ מובא, שהסטייפלר זצ”ל אכל בליל שבועות סעודה חלבית ובבוקר סעודה בשרית.
• על פי הזוהר, כל אחד מ-365 הימים בשנה מקביל לאחת משס”ה מצוות לא תעשה שבתורה. איזו מצווה מקבילה לשבועות? התורה אומרת: “רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה’ אֱלקֶיךָ; לא-תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ”. מכיוון שהיום הראשון להבאת הביכורים הוא שבועות, חציו השני של הפסוק – הימנעות מאכילת בשר בחלב – הוא מצוות ה’לא תעשה’ המקבילה לחג השבועות. כך, בשבועות אנחנו אוכלים שתי סעודות, האחת חלבית והשנייה בשרית, ונזהרים שלא לערבב בין השניים, ובכך מקיימים את המצווה הזו.
• כשעם ישראל קיבל את התורה בהר סיני, היא כללה הנחיות מיוחדות כיצד לשחוט ולהכשיר את הבשר לאכילה. עד אז, לא נהגו בני ישראל על פי הלכות אלה, ולכן, כל הבשר שלהם – יחד עם סירי הבישול – הפך מרגע קבלת התורה ללא-כשר. האפשרות היחידה שנותרה להם הייתה לאכול מאכלי חלב, שאינם דורשים הכשרה מיוחדת.