סימן רלב- דברים האסורים לעשות בשעת המנחה, ובו ג׳ סעיפים

(א) אם השעה דחוקה, יתפללו בלחש ואחר כך יאמר שליח צבור: מגן, ומחיה, ויענה קדשה, ומסים: האל הקדוש, אם אין שהות ביום לגמר י״ח ברכות. {הגה: ויש אומרים שיתפלל השליח צבור עם הקהל בקול רם, וכן נוהגין ועין לעיל סי׳ קכ״ד סעיף ב׳.}

(ב) לא ישב אדם להסתפר סמוך למנחה, עד שיתפלל; ולא יכנס למרחץ ולא לברסקי (מקום שמעבדין שם העורות), ולא לדין ולא לאכל, אפלו סעדה קטנה סמוך למנחה גדולה; ואם התחיל באחת מכל אלו, אינו מפסיק אף על פי שהתחיל באסור; והוא שיהא שהות ביום להתפלל אחר שיגמר סעודתו או מלאכתו, אבל אם אין שהות להתפלל אחר כך, צריך להפסיק מיד; ומאימתי התחלת תספרת, משיניח סודר של ספרים על ברכיו; והתחלת מרחץ, משיפשט לבושו העליון; והתחלת ברסקי, משיקשר בגד בין כתפיו כדרך הבורסקים; והתחלת דין, אם היו עסוקים בו, משיתחילו בעלי דינים לטען, ואם לא היו עסוקים בו, משיתעטפו הדינים, ולדידן משישבו אדעתא לדון; והתחלת אכילה משיטל ידיו. {הגה: ויש חולקים וסבירא להו דסעדה קטנה מתר, ואינו אסור רק בסעדת נשואין או מילה (טור בשם רבנו תם); ויש אומרים דאפלו סעדה גדולה סמוך למנחה גדולה שרי (בעל המאור והג״מ פ״ק דשבת); ויש אומרים דסעדה קטנה אפלו סמוך למנחה קטנה שרי (טור בשם ר״י); ונהגו להקל כשתי הסברות, דהינו בסעדה גדולה סמוך למנחה גדולה, ובסעדה קטנה סמוך למנחה קטנה; ואפשר הטעם משום דעכשיו קורין לבית הכנסת, לא חיישינן דלמא יפשע ולא יתפלל (אגדה פ״ק דשבת), ועין לעיל סי׳ פ״ט; מיהו בסעדה גדולה יש להחמיר אפלו סמוך למנחה גדולה, ואפלו אם התחיל קדם לכן, כשמגיע מנחה קטנה והשעה עוברת, צריך לקום ולהתפלל (טור ובית יוסף בשם הפוסקים).}

(ג) והא דאסור לאכל סעדה קטנה, הינו כשקובע לסעדה; אבל לטעם, דהינו אכילת פרות, מתר. והוא הדין לאכל פת כביצה כדרך שאדם אוכל, בלא קבע, מתר.