סימן תרה : מנהג כפרות בערב יום כפור, ובו סעיף אחד

(א) מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כפורים לשחט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים, יש למנע המנהג.

הגה: ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה, וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים, וכן נוהגין בכל מדינות אלו ואין לשנות, כי הוא מנהג ותיקין. ונוהגין לקח תרנגול זכר לזכר, ולנקבה לוקחין תרנגלת (בית יוסף בשם תשב״ץ), ולוקחין למעברת ב׳ תרנגולים אולי תלד זכר; ובוחרין בתרנגולים לבנים, על דרך שנאמר: אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו (ישעיהו א, יח) ונהגו לתן הכפרות לעניים, או לפדותן בממון שנותנים לעניים (מהרי״ל). ויש מקומות שנוהגין לילך על הקברות ולהרבות בצדקה, והכל מנהג יפה. ויש להסמיך שחיטת הכפרות מיד לאחר שהחזירו עליו. וסמך ידיו עליו, דמות הקרבן; וזורקין בני מעיהם על הגגות או בחצר, מקום שהעופות יכולין לקחת משם (טור).

משנה ברורה:

(א) יש למנוע המנהג – משום חשש דרכי האמורי.

(ב)מנהג וותיקין – ויחשוב שכל מה שעושין לעוף הזה הכל היה ראוי לבוא עליו וע״י תשובתו הקב״ה מסלק הגזירה מעליו ונתקיים דוגמתו בעוף הזה וכן כתבו הראשונים טעם הקרבן הבא על השוגג..או שיסבבו על ראשיהם במעות ותחשב להם לצדקה שלא יהיו נכשלין באיסור נבילה ח״ו.

• למה עושים כפרות דווקא על תרנגול ולא על כבש ? ( נקרא גבר התרנגול, סיבה שניה הוא יותר מצוי )