פרשת תצווה

פרק כז

{כ} ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד: 

{כא} באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל: 

פרק כח

{א} ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן: 

{ב} ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת

  • האם לפי היהדות יש חשיבות לבגדי האדם?

 

{ג} ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי: 

{ד} ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי: 

{ה} והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש:  

{ו} ועשו את האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב: 

{ז} שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו וחבר: 

{ח} וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר: 

{ט} ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל: 

{י} ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם:

{יא} מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם: 

{יב} ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו לזכרן:  

{יג}  ועשית משבצת זהב: 

{יד} ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת:  

{טו} ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו: 

{טז} רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו: 

{יז} ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד: 

{יח} והטור השני נפך ספיר ויהלם: 

{יט} והטור השלישי לשם שבו ואחלמה: 

{כ} והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם: 

{כא} והאבנים תהיין על שמת בני ישראל שתים עשרה על שמתם פתוחי חותם איש על שמו תהיין לשני עשר שבט: 

{כב} ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור: 

{כג} ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החשן: 

{כד} ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת אל קצות החשן: 

{כה} ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפד אל מול פניו: 

{כו} ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפוד ביתה: 

{כז} ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד: 

{כח} וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד:

{כט} ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני יהוה תמיד: 

{ל} ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמיד:  

{לא}  ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת:

{לב} והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע: 

{לג} ועשית על שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב: 

{לד} פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על שולי המעיל סביב: 

  • מדוע הקב”ה ציווה לשים פעמון ורמון על שולי המעיל של הכהן הגדול? ומה ההלכה שלמדו מכך חכמים?

 

{לה} והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות: 

{לו} ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה: 

{לז} ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה: 

{לח} והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה: 

{לט} ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם: 

{מ} ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת: 

{מא} והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי: 

{מב} ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו: 

{מג} והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו: