סימן קכח– דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן, ובו מ״ה סעיפים
(א) אֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּפָחוֹת מִי׳, וְהַכֹּהֲנִים מֵהַמִּנְיָן. {וְאֵין לְזָר לִשָּׂא כַּפָּיו, אֲפִלּוּ עִם כֹּהֲנִים אֲחֵרִים (בְּפ׳ ב׳ דִּכְתֻבּוֹת דכ״ד דְּזָר עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, וְתוספ׳ פ׳ כָּל כִּתְבֵי לֹא יָדַע ר״י מָה אִסוּר יֵשׁ בְּזָר הָעוֹלֶה, וְאֶפְשָׁר דְּעִם כֹּהֲנִים אֲחֵרִים שָׁרֵי וְצָרִיךְ עִיּוּן).}
(ב) כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵין בּוֹ אֶחָד מֵהַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים, אִם אֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן אַף עַל פִּי שֶׁבִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת, הֲרֵי זֶה כְּעוֹבֵר בְּג׳ עֲשֵׂה אִם הָיָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּשֶׁקָּרְאוּ כֹּהֲנִים, אוֹ אִם אָמְרוּ לוֹ לַעֲלוֹת אוֹ לִטֹּל יָדָיו.
(ג) אִם עָלָה פַּעַם אַחַת בְּיוֹם זֶה, שׁוּב אֵינוֹ עוֹבֵר, אֲפִלּוּ אָמְרוּ לוֹ: עֲלֵה.
(ד) כְּשֶׁהַכֹּהֲנִים אֵינָם רוֹצִים לַעֲלוֹת לַדּוּכָן, אֵינָם צְרִיכִים לִשְׁהוֹת חוּץ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁקּוֹרֵא הַחַזָּן: כֹּהֲנִים, אֲבָל כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁהֵם פְּגוּמִים נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת עַד שֶׁיִּגְמְרוּ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים.
(ה) לֹא יַעֲלוּ הַכֹּהֲנִים לַדּוּכָן בְּמִנְעָלִים, אֲבָל בְּבָתֵּי שׁוֹקַיִם שָׁרֵי. {וְיֵשׁ מַחְמִירִין אִם הֵם שֶׁל עוֹר (אֲגֻדָּה פ׳ הַקוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה), וְנַהֲגוּ לְהָקֵל בִּקְצָת מְקוֹמוֹת.}
(ו) אַף עַל פִּי שֶׁנָּטְלוּ הַכֹּהֲנִים יְדֵיהֶם שַׁחֲרִית, חוֹזְרִים וְנוֹטְלִים יְדֵיהֶם עַד הַפֶּרֶק, שֶׁהוּא חִבּוּר הַיָּד וְהַזְּרוֹעַ; וְהַלֵּוִי יוֹצֵק מַיִם עַל יְדֵיהֶם, וְקֹדֶם לָכֵן יִטֹּל הַלֵּוִי יָדָיו. {וְלֹא נָהֲגוּ הַלְּוִיִּם לִטֹּל יְדֵיהֶם תְּחִלָּה, רַק סָמְכוּ עַל נְטִילָתָן שַׁחֲרִית.}
(ז) אִם נָטַל הַכֹּהֵן יָדָיו שַׁחֲרִית וּבֵרַךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם, לֹא יַחֲזֹר לְבָרֵךְ כְּשֶׁנּוֹטֵל יָדָיו לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם.
(ח) כְּשֶׁמַּתְחִיל שְׁלִיחַ צִבּוּר: רְצֵה, כָּל כֹּהֵן שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת נֶעֱקָר מִמְּקוֹמוֹ לַעֲלוֹת לַדּוּכָן, וְאַף אִם לֹא יַגִּיעַ שָׁם עַד שֶׁיְּסַיֵּם שְׁלִיחַ צִבּוּר רְצֵה, שַׁפִּיר דָּמִי; אֲבָל אִם לֹא עָקַר רַגְלָיו בִּרְצֵה, שׁוּב לֹא יַעֲלֶה.
(ט) כְּשֶׁעוֹקְרִים הַכֹּהֲנִים רַגְלֵיהֶם לַעֲלוֹת לַדּוּכָן, אוֹמְרִים: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹקֵינוּ שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה זוֹ שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְלֹא יְהֵא בָּהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; וּמַאֲרִיכִים בִּתְפִלָּה זוֹ עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן שֶׁל הוֹדָאָה מִפִּי הַצִּבּוּר.
(י) עוֹמְדִים בַּדּוּכָן פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַהֵיכָל וַאֲחוֹרֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם, וְאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם כְּפוּפִים לְתוֹךְ כַּפֵּיהֶם, עַד שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר מְסַיֵּם מוֹדִים וְאָז אִם הֵם שְׁנַיִם קוֹרֵא לָהֶם {הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר (בַּטּוּר בְּשֵׁם ר״י וְרמב״ם)}: כֹּהֲנִים. {הַגָּה: וְלֹא יֹאמַר אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי וְכו׳; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּלַחַשׁ עַד מִלַּת כֹּהֲנִים, וְאָז יֹאמְרוּ בְּקוֹל רָם (טוּר בְּשֵׁם ר״י וְר״מ מֵרוֹטֶנְבּוּרְג) וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר: עַם קְדוֹשָׁךְ כָּאָמוּר, בְּלַחַשׁ, וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ.} וּמַחֲזִירִים פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם; וְאִם הוּא א׳, אֵינוֹ קוֹרֵא לוֹ, אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ מַחֲזִיר פָּנָיו.
(יא) כְּשֶׁמַּחֲזִירִין פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם, מְבָרְכִין: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.
(יב) מַגְבִּיהִים יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶם, וּמַגְבִּיהִים יָד יְמָנִית קְצָת לְמַעְלָה מֵהַשְּׂמָאלִית, וּפוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם וְחוֹלְקִים אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם וּמְכַוְּנִים לַעֲשׂוֹת ה׳ אֲוִירִים: בֵּין ב׳ אֶצְבָּעוֹת לְב׳ אֶצְבָּעוֹת אֲוִיר אֶחָד; וּבֵין אֶצְבַּע לְגוּדָל; וּבֵין גּוּדָל לְגוּדָל. וּפוֹרְשִׂים כַּפֵּיהֶם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא תּוֹךְ כַּפֵּיהֶם כְּנֶגֶד הָאָרֶץ וַאֲחוֹרֵי יְדֵיהֶם כְּנֶגֶד הַשָּׁמַיִם.
(יג) מַתְחִילִין הַכֹּהֲנִים לוֹמַר: יְבָרֶכְךָ. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם מִלַּת יְבָרֶכְךְ יִקְרָא אוֹתוֹ שְׁלִיחַ צִבּוּר תְּחִלָּה (טוּר וְרַ״ן פ׳ הַקוֹרֵא וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי) וְכֵן נוֹהֲגִים בְּכָל מְדִינוֹת אֵלּוּ,} וְאַחַר כָּךְ מְקָרֵא אוֹתָם שְׁלִיחַ צִבּוּר מִלָּה בְּמִלָּה, וְהֵם עוֹנִים אַחֲרָיו עַל כָּל מִלָּה עַד שֶׁיְּסַיְּמוּ פָּסוּק רִאשׁוֹן, וְאָז עוֹנִים הַצִּבּוּר: אָמֵן; וְכֵן אַחַר פָּסוּק ב׳; וְכֵן אַחַר פָּסוּק ג׳.
(יד) אֵין מְבָרְכִין אֶלָּא בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ; וּבַעֲמִידָה; וּבִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם; וּבְקוֹל רָם.
(טו) וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל שְׁלִיחַ צִבּוּר: שִׂים שָׁלוֹם, וְאָז כֹּהֲנִים מַחֲזִירִים פְּנֵיהֶם לַהֵיכָל, וְאוֹמְרִים: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה אַתָּה מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ, הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל (דברים כו, טו). {הַגָּה: וְיַאֲרִיכוּ בִּתְפִלָּה זוֹ עַד שֶׁיְּסַיֵּם שְׁלִיחַ צִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם וְשֶׁיַּעֲנוּ הַצִּבּוּר אָמֵן עַל שְׁנֵיהֶם, וְאִם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַאֲרִיךְ כָּל כָּךְ, יֹאמְרוּ: אַדִּיר בַּמָּרוֹם וְכו׳, כְּדִלְקַמָּן סי׳ ק״ל (רַשִׁ״י פ׳ אֵלּוּ נֶאֱמָרִין וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי).}
(טז) אֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְהַחֲזִיר פְּנֵיהֶם עַד שֶׁיַּתְחִיל שְׁלִיחַ צִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם; וְאֵינָם רַשָּׁאִים לָכֹף אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ פְּנֵיהֶם; וְעוֹמְדִים שָׁם וְאֵינָם רַשָּׁאִים לַעֲקֹר מִשָּׁם עַד שֶׁיְּסַיֵּם שְׁלִיחַ צִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְתִּין עַד שֶׁיְּסַיְּמוּ הַצִּבּוּר לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר בִּרְכַּת שִׂים שָׁלוֹם {וְכֵן הַמִּנְהָג.}
(יז) כְּשֶׁמַּחֲזִירִין פְּנֵיהֶם, בֵּין בִּתְחִלָּה בֵּין בַּסוֹף, לֹא יַחֲזִירוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין. {הַגָּה: כְּשֶׁיּוֹרְדִין מִן הַדּוּכָן לֹא יִגְּעוּ בְּמִנְעֲלֵיהֶם הַמְטֻנָּפִים; וְאִם נוֹגְעִים יִטְּלוּ יְדֵיהֶם לַתְּפִלָּה שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ אַחַר כָּךְ (אֲגֻדָּה פ׳ הָיָה קוֹרֵא).}
(יח) אֵין הַמְּקָרֵא שֶׁקּוֹרֵא כֹּהֲנִים רַשַּׁאי לִקְרוֹת: כֹּהֲנִים, עַד שֶׁיִּכְלֶה מִפִּי הַצִּבּוּר אָמֵן שֶׁעוֹנִים אַחַר בִּרְכַּת מוֹדִים; וְאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְהַתְחִיל בִּרְכַּת אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, עַד שֶׁיִּכְלֶה דִּבּוּר קְרִיאַת כֹּהֲנִים מִפִּי הַקּוֹרֵא; וְאַחַר שֶׁבֵּרְכוּ הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן אֵינָם רַשָּׁאִים לְהַתְחִיל יְבָרֶכְךָ, עַד שֶׁיִּכְלֶה מִפִּי כָּל הַצִּבּוּר אָמֵן שֶׁעוֹנִים אַחַר בִּרְכַּת אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן; וְכֵן אֵינָם רַשָּׁאִים לְהַתְחִיל בְּתֵבָה, עַד שֶׁתִּכְלֶה הַתֵּבָה מִפִּי הַמְּקָרֵא; וְאֵין הַצִּבּוּר עוֹנִין אָמֵן, עַד שֶׁתִּכְלֶה בְּרָכָה מִפִּי הַכֹּהֲנִים. {הַגָּה: וְלֹא יַתְחִילוּ הַכֹּהֲנִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים כו׳, עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי הַצִּבּוּר (בית יוסף).}
(יט) אֵין שְׁלִיחַ צִבּוּר רַשַּׁאי לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר בְּרָכָה שֶׁל כֹּהֲנִים.
(כ) אִם שְׁלִיחַ צִבּוּר כֹּהֵן, אִם יֵשׁ שָׁם כֹּהֲנִים אֲחֵרִים, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו; {וְלֹא יֹאמְרוּ לוֹ לַעֲלוֹת אוֹ לִטֹּל יָדָיו, אֲבָל אִם אָמְרוּ לוֹ צָרִיךְ לַעֲלוֹת, דְּהוּא עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה אִם אֵינוֹ עוֹלֶה (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַקוֹרֵא עוֹמֵד וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק ט״ו דִּתְפִלָּה וְאָגוּר).} וַאֲפִלּוּ אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו אֶלָּא אִם כֵּן מֻבְטָח לוֹ שֶׁיַּחֲזֹר לִתְפִלָּתוֹ בְּלֹא טֵרוּף דַּעַת, שֶׁאִם הוּא מֻבְטָח בְּכָךְ כֵּיוָן שֶׁאֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. וְכֵיצַד יַעֲשֶׂה, יַעֲקֹר רַגְלָיו מְעַט בַּעֲבוֹדָה; וְיֹאמַר עַד וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת; וְיַעֲלֶה לַדּוּכָן וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת כֹּהֲנִים; וְיִקְרָא לוֹ אַחֵר; וּמְסַיֵּם הַחַזָּן: שִׂים שָׁלוֹם. וְאִם הַמְּקָרֵא כִּוֵּן לִתְפִלַּת שְׁלִיחַ צִבּוּר מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, עָדִיף טְפֵי שֶׁיְּסַיֵּם הַמְּקָרֵא שִׂים שָׁלוֹם.
(כא) אֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְנַגֵּן בִּרְכַּת כֹּהֲנִים שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה נִגּוּנִים, מִשּׁוּם דְּאִכָּא לְמֵיחַשׁ לְטֵרוּף הַדַּעַת, וְאֵין לְנַגֵּן אֶלָּא נִגּוּן אֶחָד מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף.
(כב) מִשְׁתַּדְלִין שֶׁיְּהֵא הַמְּקָרֵא יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁהַחַזָּן כֹּהֵן יַעֲמֹד יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ וְיִקְרָא: כֹּהֲנִים, וִיקָרֵא אוֹתָם, וְהַחַזָּן עוֹמֵד וְשׁוֹתֵק.
(כג) בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים הָעָם, לֹא יַבִּיטוּ וְלֹא יַסִיחוּ דַּעְתָּם, אֶלָּא יִהְיוּ עֵינֵיהֶם כְּלַפֵּי מַטָּה כְּמוֹ שֶׁעוֹמֵד בַּתְּפִלָּה; וְהָעָם יְכַוְּנוּ לַבְּרָכָה, וְיִהְיוּ פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד פְּנֵי הַכֹּהֲנִים, וְלֹא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם. {הַגָּה: וְגַם הַכֹּהֲנִים לֹא יִסְתַּכְּלוּ בִּידֵיהֶם; עַל כֵּן נָהֲגוּ לְשַׁלְשֵׁל הַטַּלִּית עַל פְּנֵיהֶם וִידֵיהֶם חוּץ לַטַּלִּית; וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת (שֶׁנָּהֲגוּ) שֶׁיְּדֵיהֶם בִּפְנִים מִן הַטַּלִּית, שֶׁלֹּא יִסְתַּכְּלוּ הָעָם בָּהֶם (בית יוסף).}
(כד) עַם שֶׁאֲחוֹרֵי הַכֹּהֲנִים אֵינָם בִּכְלַל בְּרָכָה, אֲבָל מִלִּפְנֵיהֶם וּבְצִדֵּיהֶם אֲפִלּוּ מְחִצָּה שֶׁל בַּרְזֶל אֵינָהּ מַפְסֶקֶת; וְלַאֲחַרֵיהֶם נָמֵי, אִם הֵם אֲנוּסִים, כְּגוֹן עַם שֶׁבַּשָּׂדוֹת, שֶׁהֵם טְרוּדִים בִּמְלָאכְתָן וְאֵינָם יְכוֹלִים לָבֹא, הֵם בִּכְלַל הַבְּרָכָה.
(כה) בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁכֻּלָּהּ כֹּהֲנִים, אִם אֵין שָׁם אֶלָּא י׳ כֻּלָּם עוֹלִים לַדּוּכָן; לְמִי מְבָרְכִין, לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּשָּׂדוֹת; וּמִי עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם אָמֵן, הַנָּשִׁים וְהַטַּף; וְאִם יֵשׁ שָׁם יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה, הַיְּתֵרִים מֵעֲשָׂרָה יַעֲלוּ וִיבָרְכוּ; וְהָעֲשָׂרָה, עוֹנִים אַחֲרֵיהֶם אָמֵן.
(כו) בְּשָׁעָה שֶׁמְּבָרְכִין אֵין לוֹמַר שׁוּם פָּסוּק, אֶלָּא יִשְׁתְּקוּ וִיכַוְּנוּ לַבְּרָכָה. {הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם, עַכְשָׁו שֶׁהַכֹּהֲנִים מַאֲרִיכִין הַרְבֵּה בְּנִגּוּנִים, נָהֲגוּ גַּם כֵּן לוֹמַר פְּסוּקִים, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סי׳ נ״ז לְעִנְיַן בָּרְכוּ, אַךְ יוֹתֵר טוֹב שֶׁלֹּא לְאָמְרָם (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).}
(כז) כֹּהֵן אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהוֹסִיף מִדַּעְתּוֹ יוֹתֵר עַל הַשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים שֶׁל בִּרְכַּת כֹּהֲנִים; וְאִם הוֹסִיף, עוֹבֵר עַל בַּל תּוֹסִיף.
(כח) כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא כַּפָּיו, וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אַחֵר וּמָצָא צִבּוּר שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים, יָכוֹל לִשָּׂא כַּפָּיו פַּעַם אַחֶרֶת.
(כט) כֹּהֵן שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל עֲדַיִן וּמָצָא צִבּוּר מִתְפַּלְּלִין, נוֹשֵׂא כַּפָּיו וְאֵין הַתְּפִלָּה מְעַכַּבְתּוֹ.
(ל) מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מוּם בְּפָנָיו אוֹ בְּיָדָיו, כְּגוֹן שֶׁהֵם בּוֹהֲקָנִיּוֹת אוֹ עֲקֻמּוֹת אוֹ עֲקוּשׁוֹת (בּוֹהֲקָנִיּוֹת פי׳ מִין נֶגַע לָבָן, וְרַשִׁ״י פֵּרֵשׁ לינטלי״ש בְּלַעַז, עֲקֻמּוֹת, כְּפוּפוֹת, עֲקוּשׁוֹת לִצְדָדֵיהֶן, וְהָרַ״ן פִּי׳ עֲקֻמּוֹת שֶׁנִּתְעַקְמָה יָדוֹ אֲחוֹרַנִּית, עֲקוּשׁוֹת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְחַלֵּק אֶצְבְּעוֹתָיו), לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, מִפְּנֵי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בּוֹ; וְהוּא הַדִּין לְמִי שֶׁיֵּשׁ מוּמִין בְּרַגְלָיו, בַּמָּקוֹם שֶׁעוֹלִים לַדּוּכָן בְּלֹא בָּתֵּי שׁוֹקַיִם; וְכֵן מִי שֶׁרִירוֹ יוֹרֵד עַל זְקָנוֹ; אוֹ שֶׁעֵינָיו זוֹלְפוֹת דְּמָעוֹת; וְכֵן סוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הָיָה דָּשׁ בְּעִירוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם רְגִילִים בּוֹ וּמַכִּירִים הַכֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אוֹתוֹ מוּם, יִשָּׂא כַּפָּיו וַאֲפִלּוּ הוּא סוּמָא בִּשְׁתֵּי עֵינָיו. וְכָל שֶׁשָּׁהָה בָּעִיר ל׳ יוֹם, מִקְרֵי דָּשׁ בְּעִירוֹ; וְדַוְקָא בְּעִירוֹ, אֲבָל אִם הוֹלֵךְ בְּאַקְרַאי לְעִיר אַחֶרֶת, וְשָׁהָה שָׁם ל׳ יוֹם, לֹא; וַאֲפִלּוּ לֹא בָּא לָדוּר שָׁם לִהְיוֹת מִבְּנֵי הָעִיר, אֶלָּא בָּא לִהְיוֹת שָׁם מְלַמֵּד אוֹ סוֹפֵר אוֹ מְשָׁרֵת שָׁנָה אוֹ חֲצִי שָׁנָה, חָשׁוּב דָּשׁ בְּעִירוֹ בְּל׳ יוֹם.
(לא) אִם מִנְהַג הַמָּקוֹם לְשַׁלְשֵׁל הַכֹּהֲנִים טַלִּית עַל פְּנֵיהֶם, אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּפָנָיו וּבְיָדָיו כַּמָּה מוּמִין, יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. {הַגָּה: ודַוְקָא אִם הָיוּ יָדָיו בִּפְנִים מִן הַטַּלִּית, אֲבָל אִם הֵם מִבַּחוּץ לֹא מְהָנֵי הַטַּלִּית לְיָדָיו.}
(לב) הָיוּ יָדָיו צְבוּעוֹת אִסְטִיס וּפוּאָה (אִסְטִיס וּפוּאָה פי׳ מִינֵי צְבָּעִים), לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו מִפְּנֵי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בָּהֶם; וְאִם רֹב הָעִיר מְלָאכְתָן בְּכָךְ, יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו; (וְכֵן אִם הוּא דָּשׁ בְּעִירוֹ, יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו).
(לג) מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לַחְתֹּךְ הָאוֹתִיּוֹת, כְּגוֹן שֶׁאוֹמֵר לְאַלְפִין עַיְנִי״ן, וּלְעַיְנִי״ן אַלְפִי״ן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו.
(לד) קָטָן שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אֵינוֹ נוֹשֵׂא כַּפָּיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ כְּלָל; אֲבָל עִם כֹּהֲנִים שֶׁהֵם גְּדוֹלִים, נוֹשֵׂא לִלְמֹד וּלְהִתְחַנֵּךְ. וּמִי שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו, אֲפִלּוּ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִיהוּ דַּוְקָא בְּאַקְרַאי בְּעָלְמָא וְלֹא בִּקְבִיעוּת, עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא זְקָנוֹ, שֶׁאָז יָכוֹל לִשָּׂא כַּפָּיו אֲפִלּוּ יְחִידִי בְּקֶבַע. וְכָל שֶׁהִגִּיעַ לְשָׁנִים שֶׁרָאוּי לְהִתְמַלְּאוֹת זְקָנוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּא, קָרִינַן בֵּיהּ נִתְמַלֵּא זְקָנוֹ {וְעַיֵּן לְעֵיל סי׳ נ״ג סָעִיף ח׳.}
(לה) כֹּהֵן שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו אֲפִלּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה.
{הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה, נוֹשֵׂא כַּפָּיו וְיֵשׁ לְהָקֵל עַל בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁלֹּא לִנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵיהֶם, וְהָכִי נָהוּג (ד״ע דְּלֹא גָּרַע מִמוּמָר וכ״מ מהגמ׳) (טוּר וְרַשִׁ״י וְהַרְבֵּה פּוֹסְקִים אָגוּר וּבֵית יוֹסֵף).}
(לו) מָל תִּינוֹק וּמֵת, נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו; וְאִם הָעָם מְרַנְּנִים אַחֲרָיו שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר הַדָּבָר, יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו.
(לז) מוּמָר לַעֲבוֹדַת אֱלִילִים לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה, נוֹשֵׂא כַּפָּיו {וְכֵן עִקָּר;} וְאִם נֶאֱנַס, לְדִבְרֵי הַכֹּל נוֹשֵׂא כַּפָּיו.
(לח) שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן בְּבַת אַחַת, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו; שְׁתָאוֹ בִּשְׁנֵי פְּעָמִים, אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכוֹ מְעַט מַיִם, מֻתָּר; וְאִם שָׁתָה יוֹתֵר מֵרְבִיעִית, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מָזוּג וַאֲפִלּוּ שְׁתָאוֹ בְּכַמָּה פְּעָמִים, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו עַד שֶׁיָּסִיר יֵינוֹ מֵעָלָיו.
(לט) לֹא הָיוּ בּוֹ מֵהַדְּבָרִים הַמּוֹנְעִים נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת וְכָל הָעָם מְרַנְּנִים אַחֲרָיו, נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו {שֶׁאֵין שְׁאָר עֲבֵרוֹת מוֹנְעִין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם.}
(מ) כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא גְּרוּשָׁה, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו וְאֵין נוֹהֲגִין בּוֹ קְדֻשָּׁה אֲפִלּוּ לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן; וַאֲפִלּוּ גֵּרְשָׁהּ אוֹ מֵתָה, פָּסוּל עַד שֶׁיִּדֹּר הֲנָאָה עַל דַּעַת רַבִּים, מֵהַנָּשִׁים שֶׁהוּא אָסוּר בָּהֶם.
(מא) נִטְמָא לְמֵת שֶׁאֵינוֹ מִשִּׁבְעָה מֵתֵי מִצְוָה, פָּסוּל מִן הַדּוּכָן וּמִכָּל מַעֲלוֹת הַכְּהֻנָּה, עַד שֶׁיָּשׁוּב וִיקַבֵּל שֶׁלֹּא יִטָּמֵא עוֹד לְמֵתִים. {יֵשׁ אוֹמְרִים דְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּת שֶׁהֵמִירָה לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אוֹ שֶׁזָּנְתָה, אֵין מְחֻיָּבִין עוֹד לְקַדְּשׁוֹ, כִּי אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת (ויקרא כא, ט) (מָרְדְּכַי פֶּרֶק (נִגְמַר הַדִּין [אַרְבַּע מִיתוֹת]).}
(מב) הֶחָלָל, אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו.
(מג) אַחַר שִׁבְעָת יְמֵי אֲבֵלוּת, נוֹשֵׂא כַּפָּיו; וּבְתוֹךְ שִׁבְעָת יְמֵי אֲבֵלוּת, יֵצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת בְּשָׁעָה שֶׁקּוֹרֵא כֹּהֲנִים. {הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל זְמַן הָאֲבֵלוּת, אֲפִלּוּ עַד י״ב חֹדֶשׁ עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ, אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו (מָרְדְּכַי סוֹף פֶּרֶק הַקוֹרֵא עוֹמֵד וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי), וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ.}
(מד) כֹּהֵן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּנוּי, נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו.
{הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵינוֹ נוֹשֵׂא כַּפָּיו, דְּהַשָּׁרוּי בְּלֹא אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא שִׂמְחָה, וְהַמְבָרֵךְ יֵשׁ לוֹ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַקוֹרֵא עוֹמֵד); וְנָהֲגוּ שֶׁנּוֹשֵׂא כַּפָּיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי, וּמִכָּל מָקוֹם הָרוֹצֶה שֶׁלֹּא לִשָּׂא כַּפָּיו אֵין מוֹחִין בְּיָדוֹ, רַק שֶׁלֹּא יְהֵא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשָׁעָה שֶׁקּוֹרִין כֹּהֲנִים אוֹ אוֹמְרִים לָהֶם לִטֹּל יְדֵיהֶם. נָהֲגוּ בְּכָל מְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין נוֹשְׂאִים כַּפַּיִם אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב, מִשּׁוּם שֶׁאָז שְׁרוּיִים בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב, וְטוֹב לֵב הוּא יְבָרֵךְ; מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר יָמִים, אֲפִלּוּ בְּשַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁטְּרוּדִים בְּהִרְהוּרִים עַל מִחְיָתָם וְעַל בִּטּוּל מְלַאכְתָּם; וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב, אֵין נוֹשְׂאִין כַּפַּיִם אֶלָּא בִּתְפִלַּת מוּסָף, שֶׁיּוֹצְאִים אָז מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְיִשְׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב (דִּבְרֵי עַצְמוֹ). וְכָל שַׁחֲרִית וּמוּסָף שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין בּוֹ כַּפַּיִם, אוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וְכו׳, כְּדִלְעֵיל סוֹף סי׳ קכ״ז; וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, נוֹשְׂאִים בּוֹ כַּפַּיִם כְּמוֹ בְּיוֹם טוֹב, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׂאִים בּוֹ כַּפַּיִם בַּנְּעִילָה, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת אֲפִלּוּ בְּשַׁחֲרִית.}
(מה) אֵלּוּ תֵּבוֹת שֶׁהַכֹּהֲנִים הוֹפְכִים בָּהֶם לְדָרוֹם וּלְצָפוֹן: יְבָרֶכְךָ; וְיִשְׁמְרֶךָ; אֵלֶיךָ; לְךָ; שָׁלוֹם.
{הַגָּה: וְנוֹהֲגִין שֶׁמַּאֲרִיכִין בְּנִגּוּן אֵלּוּ תֵּבוֹת, כִּי כָּל אַחַת מֵהֶן הִיא סוֹף בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְאוֹמְרִים רִבּוֹן, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּסי׳ ק״ל, וּבְשָׁעָה שֶׁמַּאֲרִיכִין בְּנִגּוּן הַתֵּבוֹת שֶׁבְּסוֹף הַפְּסוּקִים דְּהַיְנוּ: וְיִשְׁמְרֶךְ; וִיחֻנֶּךָּ; שָׁלוֹם. וְהַמְּקָרֵא לֹא יֹאמַר רִבּוֹן וְכו׳ (תְּשׁוּבַת מַהֲרִי״ל סי׳ קמ״ח). אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹהֵן, אֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה, דְּהָוֵי כְּמוֹעֵל בְּהֶקְדֵּשׁ אִם לֹא מָחַל עַל כָּךְ (מָרְדְּכַי בְּהַגָּהוֹת דְּגִטִּין).}
סימן קכט– באיזה תפילות נושאים כפים ובו ב׳ סעיפים
(א) אין נשיאת כפים אלא בשחרית ומוסף ובנעילה ביום שיש בו נעילה כמו ביום הכפורים אבל לא במנחה משום דשכיחא שכרות באותה שעה שמא יהא הכהן שכור וגזרו במנחה של תענית אטו מנחת שאר ימים אבל בתענית שאין בו נעילה הואיל ותפלת מנחה סמוך לשקיעת החמה היא דומה לתפלת נעילה ואינה מתחלפת במנחה של שאר ימים הלכך יש בה נשיאת כפים {והמנהג שלנו כבר נתבאר לעיל סי׳ קכ״ח}
(ב) כהן שעבר ועלה לדוכן ביום הכפורים במנחה כיון שהדבר ידוע שאין שם שכרות הרי זה נושא את כפיו ואין מורידין אותו מפני החשד שלא יאמרו פסול הוא ולכך הורידוהו
{הגה ולכן אומרים במנחה ביום כפורים אלהינו ואלהי אבותינו אף על גב דאין ראוי לנשיאת כפים מכל מקום הואיל ואם עלה לא ירד מקרי קצת ראוי (הגהות מימוני) וכן נוהגין במדינות אלו אף על פי שיש חולקים}
סימן קל– רבונו של עולם שאומרים בשעת נשיאת כפים ובו סעיף אחד
(א) מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא ניקום קמי כהני בשעה שעולים לדוכן ונימא הכי רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך וכו׳ ויכון דלסים גם בהדי כהני דעני צבורא אמן ואי לא לימא הכי אדיר במרום שוכן בגבורה אתה שלום ושמך שלום יהי רצון שתשים עלינו שלום
{הגה ובמקום שאין עולין לדוכן יאמר כל זה בשעה שהשליח צבור אומר שים שלום ויסים בהדי שליח צבור שיענו הקהל אמן (הר״ן פ׳ הרואה)}
לפרטים נוספים והתייעצות חינם השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם