הלכות קריאת שמע

סימן ס- דין ברכות לקריאת שמע ואם צריכים כוונה, ובו ה׳ סעיפים

(א) ברכה שניה אהבת עולם. {הגה: ויש אומרים אהבה רבה וכן נוהגין בכל אשכנז.} ואינה פותחת בברוך, מפני שהיא סמוכה לברכת יוצר אור, ואם היא פוטרת ברכת התורה עין לעיל סימן מ״ז.

(ב) קרא קריאת שמע בלא ברכה, יצא ידי חובת קריאת שמע, וחוזר וקורא הברכות בלא קריאת שמע, ונראה לי שטוב לחזר ולקרות קריאת שמע עם הברכות.

(ג) סדר הברכות אינו מעכב, שאם הקדים שניה לראשונה יצא ידי חובת ברכות.

(ד) יש אומרים שאין מצות צריכות כונה, ויש אומרים שצריכות כונה לצאת בעשית אותה מצוה, וכן הלכה.

  • מה פשר הכפילות ב- ‘לשם יחוד קב”ה ושכינתיה, בדחילו ורחימו, ורחימו ודחילו‘? 

(ה) הקורא את שמע ולא כון לבו בפסוק ראשון, שהוא שמע ישראל, לא יצא ידי חובתו. והשאר, אם לא כון לבו אפלו היה קורא בתורה, או מגיה הפרשיות האלו בעונת קריאת שמע, יצא, והוא שכון לבו בפסוק ראשון.

סימן פחבעל קרי מותר בקריאת שמע, ובו סעיף אחד

(א) כל הטמאים קורין בתורה וקורין קריאת שמע ומתפללין, חוץ מבעל קרי שהוציאו עזרא מכלל הטמאים, ואסרו בין בדברי תורה בין בקריאת שמע ובתפלה עד שיטבל, כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין. ואחר כך בטלו אותה תקנה, והעמידו הדבר על הדין, שאף בעל קרי מתר בדברי תורה ובקריאת שמע ובתפלה בלא טבילה ובלא רחיצה דתשעה קבין, וכן פשט המנהג.

{הגה: יש שכתבו שאין לאשה נדה בימי ראיתה לכנס לבית הכנסת או להתפלל או להזכיר השם או לגע בספר (הגהות מימוני פרק ד׳) ויש אומרים שמתרת בכל, וכן עקר (רש״י הלכות נדה) אבל המנהג במדינות אלו כסברא הראשונה. ובימי לבון נהגו התר, ואפלו במקום שנהגו להחמיר, בימים נוראים וכהאי גונא שרבים מתאספים לילך לבית הכנסת, מתרין לילך לבית הכנסת כשאר נשים, כי הוא להן עצבון גדול, שהכל מתאספין והן יעמדו חוץ (פסקי מהרי״א סי׳ קל״ב).}

בצור ירום (פרק ז עמ’ 131) – יש לזכור גם כן שטבילה במקוה זה דבר שמציל ומאיר את העינים. היום אין עיר שאין בה מקוה, אפילו במקומות רחוקים. לכן תמיד טבילה מועילה, אומר הבעל שם טוב ולעולם יהיה כלל זה בידך יום טבילה כיום תענית (ספורי צדיקים החדש סיפור טז), כלומר יום שטבלת בו כאילו באותו יום ישבת בתענית. לכן מי שיש לו הזדמנות ויש לו אפשרות לטבול- לא יפספס, אלא יטבול ויצא מיד, יש כאלה שראו באיזה ספר שצריך לטבול שלושים ותשע פעמים, או ארבעים ותשע ..אננשים מחכים וזה מעכב את כולם! הקדושה לא מתבטאת במספר, אלא להיפך.  כמו שיש לנו קדושת התפילין, קדושת האוכל, קדושת השבת, יש גם קדושת הגוף, הגוף שלנו זקוק לטהרה.. כשאתה טובל ביום, הטבילה הזאת משרה עליך הרבה כוחות, אתה מתבטל כולך במים, אתה נהיה בטל לגמרי לפני ה’, אחר כך אתה יוצא כאדם חדש. אם אין אפשרות לטבול במקוה, אפשר ללכת לים לכמה רגעים לטבול ולצאת, אתה יוצא טהור.

כותב הרמב”ם – ואע”פ שכתבתי בספרי היד החזקה שטבילה זו ביטלוה, מעידני עלי שמעולם לא ביטלתי טבילה זו עד יום מותי, כי השגה גדולה יש בה לאדם. (כמובא ברבינו יונה על הרי”ף [ברכות יג:] וזה לשונו : וכ”כ ר”מ ז”ל (הלכות תפילה פ”ד ה”ד) בכל ראשי ישיבות שבבל תמהו עליו למה היה מיקל כ”כ בענין טבילות בעל קרי והוא ז”ל השיב להם שמימיו לא ביטל אותה אפילו שעה אחת אלא שלא היה יכול לכתוב בחיבורו כי אם היוצא מן הדין ע”פ ההלכה. )