תפריט
(א) מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקריאת שמע, מן התפלה ומן התפלין. נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן, את שלפני המטה ואת שלאחר המטה, את שלמטה צרך בהן פטורים, ואת שאין למטה צרך בהן חיבין. אלו ואלו פטורים מן התפלה.
(ב) קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמר עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו. העומדים בשורה, הפנימים פטורים, והחיצונים חיבין.
(ג) נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפלין, וחיבין בתפלה ובמזוזה, ובברכת המזון.
דף יח עמוד א (יש חיים- המתים יודעים על החיים?)
* מהמשנה (בעמוד הקודם) עולה שרק מי שמתו מוטל לפניו פטור מק”ש ומן התפלה ומן התפילין, והגמרא מקשה מברייתא שמשמע ממנה שפטור גם אם אינו מוטל לפניו, ומביאה 2 תירוצים.
* לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו וספר תורה בזרועו וקורא, ואם עושה כן עובר משום “לועג לרש חרף עושהו”.
* המשמר את המת, אע”פ שאינו מתו, פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה.
* כל הרואה המת ואינו מלוהו – עובר משום “לועג לרש חרף עושהו”.
* האם המתים יודעים מה נעשה בחיים? רבי יונתן חולק על רבי חייא וסובר שהמתים לא יודעים את הנעשה בין החיים.
* צדיקים – במיתתם נקראו חיים.
דף יח עמוד ב
* רשעים – בחייהם קרויים מתים.
* קשה רמה למת כמחט בבשר החי.
* הגמרא מביאה 3 סיפורים שמהם משמע שהמתים יודעים את הנעשה בין החיים, אך הגמרא דוחה הוכחות אלו.
* הגמרא מוכיחה שרבי יונתן חזר בו וסובר שהמתים כן יודעים את הנעשה בין החיים.
דף כ עמוד א (כדיבור דמי? האם הרהור כדיבור דמי.. )
* בימי רב יהודה כל הלימוד היה בסדר נזיקין, ובימי רב פפא הלימוד היה בכל 6 סדרים.
* אביי אמר לרב פפא שלראשונים התרחשו ניסים כי הם מסרו נפשם על קדושת השם בניגוד לאחרונים (ולכן כאשר רב יהודה שלף נעל אחת לשם תענית – מיד ירדו גשמים).
* רב גידל היה יושב בפתח שערי טבילה והיה מורה לנשים כיצד לטבול (ולא חשש מיצר הרע כי הן היו דומות בפניו כמו אווזים לבנות).
* רבי יוחנן היה יושב בפתח שערי טבילה כדי שהנשים לאחר טבילתן יראו אותו ויהיו להן בנים יפים כמותו (ולא חשש מעין הרע כי היה מצאצאי יוסף שלא שולטת בהם עין הרע).
(ג) נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפלין, וחיבין בתפלה ובמזוזה, ובברכת המזון.
דף כ עמוד ב
* הגמרא מבארת מדוע המשנה היתה צריכה לומר שנשים פטורות מק”ש ומן התפילין, על אף שזה ברור ממילא כי הרי נשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא.
* הגמרא מבארת מדוע המשנה היתה צריכה לומר שנשים חייבות בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון, על אף שזה ברור ממילא כי הרי נשים חייבות במצות עשה שהזמן לא גרמא.
* נשים חייבות בקידוש היום מדין תורה (“כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה”).
* רבינא מסתפק אם נשים חייבות בברכת המזון מדין תורה.
* כך אמר הקב”ה למלאכי השרת: “וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת את ה’ אלהיך והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה”.
* בעל קרי מהרהר בלבו – רבינא ורב חסדא נחלקו אם הרהור נחשב כדיבור.
(ד) בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך, לא לפניה ולא לאחריה. ועל המזון מברך לאחריו, ואינו מברך לפניו. רבי יהודה אומר, מברך לפניהם ולאחריהם.
* האם הרהור כדיבור דמי? בעל קרי מהרהר בלבו – רבינא ורב חסדא נחלקו אם הרהור נחשב כדיבור.
דף כא עמוד א
* רב יהודה מביא את המקור מהתורה לברכת המזון שאחרי האכילה ולברכת התורה שלפני הלימוד.
* ר’ יוחנן ניסה ללמוד בקל וחומר שיש חובה מדין תורה לברך ברכת התורה לאחר הלימוד וברכת המזון לפני האכילה, ונדחו דבריו.
* מה יעשה אם יש לו ספק אם קרא ק”ש? לדעת רב יהודה: ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא – אינו חוזר וקורא [ור’ אלעזר חולק], ספק אמר אמת ויציב ספק לא אמר – חוזר ואומר אמת ויציב.
* מה יעשה אדם שלא זוכר אם התפלל? לדעת ר’ אלעזר: ספק התפלל ספק לא התפלל – אינו חוזר ומתפלל, ורבי יוחנן אמר: ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו.
* ומה הדין אם היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל? – פוסק ואפילו באמצע ברכה.
* התפלל ונכנס לביהכ”נ ומצא צבור שמתפללין – אם יכול לחדש בה דבר יחזור ויתפלל, ואם לאו אל יחזור ויתפלל.
דף כא עמוד ב
* הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין כיצד יעשה?– לדעת רב הונא: אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש”ץ למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל, לדעת ריב”ל: אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש”ץ לקדושה יתפלל ואם לאו אל יתפלל.
* כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה.
* האם יכול להפסיק בתפילה לקדושה או לקדיש? הגמרא מכריעה להלכה שלא מפסיק באמצע תפילתו אפילו לא ל”יהא שמו הגדול מבורך”.
* לדעת ריב”ל: בעל קרי אסור בדברי תורה.
* רבי יהודה לא דורש “סמוכים” בכל התורה חוץ ממשנה תורה.
* כל המלמד לבנו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו קבלה מהר חורב.
דף כב עמוד א (כיבוס במקווה)
* כל הטמאים מותרים בלימוד תורה, חוץ מבעל קרי שלגביו נחלקו תנאים רבים אם ובמה מותר לו ללמוד (כי בעל קרי אינו אלא מתוך קלות ראש וזחות הדעת).
* “הלא כה דברי כאש נאם ה'” – מה אש אינו מקבל טומאה, אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה (לדעת רבי יהודה בן בתירא, ונהגו כמותו).
* רבי אלעאי סובר שראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ, ורבי יאשיה סובר שאינו חייב בכלאיים עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד. (ונהגו כמותם).
* בעל קרי שנתנו עליו תשעה קבין מים טהור, אך כל המחמיר בה על עצמו לטבול במקוה מאריכין לו ימיו ושנותיו.
דף כב עמוד ב
* בנוגע למחלוקות האמוראים לגבי הטהרה הנדרשת לבעל קרי, רבא מכריע להלכה: בריא המרגיל וחולה המרגיל – ארבעים סאה, ובריא לאונסו – תשעה קבין, אבל חולה לאונסו – פטור מכלום. (אך המנהג כיום הוא כרבי יהודה בן בתירא).
(ה) היה עומד בתפלה, ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק, אלא יקצר. ירד לטבל, אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה, יעלה ויתכסה ויקרא. ואם לאו, יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה, עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה, ארבע אמות.
* היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי – לא יפסיק אלא יקצר.
* היה קורא בתורה ונזכר שהוא בעל קרי – אינו מפסיק ועולה אלא מגמגם וקורא, ר”מ אומר: אין בעל קרי רשאי לקרות בתורה יותר מג’ פסוקים.
* היה עומד בתפלה וראה צואה כנגדו – מתרחק 4 אמות (עדיף להתרחק קדימה, ואם לא אפשר אז מתרחק לצד).
דף כג עמוד א
* הנצרך לנקביו האם יכול להתפלל?– אל יתפלל, ואם התפלל תפלתו תועבה, אך אם יכול להעמיד עצמו מנקביו מהלך פרסה – תפלתו תפלה.
* שמור עצמך שלא תחטא, ואם תחטא הבא קרבן לפני.
* הנכנס לבית הכסא כיצד יחלוץ את התפילין? בית כסא קבוע חולץ תפיליו ברחוק ד’ אמות, ובגמרא מובאות דעות שונות היכן מניחם לבינתיים.
* נחלקו האמוראים אם מותר לאדם להיכנס בתפילין לבית הכסא קבוע להשתין מים.
דף כג עמוד ב
* האם יכול להחזיק סכין או מעות ולהתפלל? לא יאחז אדם תפילין בידו וס”ת בזרועו (וכן סכין ומעות וקערה וככר) ויתפלל ולא ישתין בהן מים ולא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי.
* הרוצה ליכנס לסעודת קבע מהלך עשרה פעמים ד’ אמות או ד’ פעמים י’ אמות ויפנה ואח”כ נכנס.
* תיק שהזמינו לשמור בו תפילין – אסור להשתמש בו לדברי חולין (ולדעת רב חסדא דין זה הוא רק לאחר שכבר החל להשתמש בו לתפילין).
* אפשרי לשמור תפילין תחת מרגלותיו או מראשותיו? לא יניח אדם תפיליו תחת מרגלותיו מפני שנוהג בהם דרך בזיון, אבל מניחן תחת מראשותיו.
לפרטים נוספים והתייעצות חינם השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם